אתמול חגגתי יומולדת, מה שאומר המון יציאות לקפה וכאלה עם חברות...
מאוד משתדלת לשמור על התוכנית גם כשאני בחוץ.
קבעתי עם חברה לצאת לסושי, כמובן שאני לא רוצה את הסושי כמנה מותרת, אלא מנת פחמימה רגילה.
כמה מותר לאכול?
אני אוהבת כשהאורז בחוץ :)
האם ניתן לאכול זאת בליווי סלט או משהו כזה?
תודה ענקית,
איילת

מבקשת לשתף אתכן בדבר מופלא הקורה לי בעקבות החיבור לתוכנית.
כן, משהו בהתנהלות היומיומית שלי נרגע, איני נרגנת כפי שהייתי, חרף העובדה שעוד עבודה רבה לי.
לפני ימים אחדים ביקרתי את אבי האהוב שהיה מאושפז בבי"ח. לצידו בחדר היה מאושפז אדם מבוגר בעל משפחה ענפה, באותה עת בה הייתי
ביקרו אותו רעייתו ו-3 מתוך 9 בנותיו, כולן עבות בשר ברמה מרתקת, אך זה לא הפריע להן להמליץ לי בתקיפות לפצוח בדיאטה.(אגב, תוך כדי ההטפה הן היו עסוקות באכילת פלאפל שכידוע מאד מסייע בדיאטות).
בימיי הקודמים זה היה גורר מענה חריף ומרושע (וזה די פשוט להלום ב-4 עבות בשר המטיפות לרזון בעוד הטחינה של הפלאפל מטפטת על סנטרן )ואילו בימיי אלו זה גרר חיוך.
התחושה הזו שאני נמצאת במקום הנכון לי עם כל הקשור לתוכנית משיב את השפיות והחן אל חיי.
אני הולכת ומתאהבת בנינוחות החדשה הזו.
מי היה מאמין שיחד עם הקילוגרמים נושרת גם האגרסיביות???

עקרונית ופזיולוגית בהחלט כן. בחורף אנו זקוקים ליותר קלוריות כדי לשמור על חום הגוף. אני למשל מחפשת נואשות מאכלים חמים ושתיה חמה
ובאופן נואש. גם החשיכה המוקדמת ומזג האוויר הסגרירי גורמים לירידה במצב הרוח ולחוסר חשק לצאת. בקיץ- העולם מתרחב. האור משפר את ההרגשה, צורכים פחות אנרגיה ובכלל - לי הכל ניראה טוב יותר. אז יש אנשי חורף ויש אנשי קיץ ואם נישמור על מה שאנחנו אוכלים- נקזז כל אחד את עונתו הקשה. אני אוהבת את הקיץ, כל רגע שבו ובמיוחד כשאני יכולה כבר להרשות לעצמי ללבוש בגדים קלים ולא להתעטף
ולהסתיר. אז שיהיה קיץ קל ונעים לכולם

הגעתי לדיאטה קלאב בערב פסח (!). הרגשתי שאני לא יכולה יותר. ששום דבר לא עוזר. עמדתי לפני בר המצווה של בני הרביעי. שנתיים קודם, חגגנו בר מצווה לבן השלישי- וסרבתי להתצטלם. אין לי אך תמונה מבר המצווה ההוא. החלטתי שהפעם לא אקנה בגדים ב"מידות גדולות". מירה הייתה מהממת בכל המובנים של המילה. קודם כל- היא הכניסה אותי להלם. חדה כתער מצחיקה ומכירה את כל התירוצים. נותנת לך "לשפוך" מה שאת רוצה אבל אחר כך- תלמדי מהר שלכל דבר יש מחיר. אבל גם פתרון.
לא היה פשוט להסתגל לקבוצה ולחשוף רגשות. מירה למדה אותי לבקש עזרה ולקבל אותה. עד לבר המצווה באוגוסט- ירדתי 11 ק"ג.
זה היה לפני11 שנים. אני עדיין בקבוצה של מירה באותו יום ובאותה שעה. ממידה 54 אני היום 44 ועוד היד נטויה. בשנה האחרונה גם בעלי הצטרף. מבחינתנו זו היציאה השבועית הכי כיפית- מפגש עם מירה והקבוצה. ואחר כך אנחנו הולכים לאכול ולחגוג את המנה המותרת. אפילו כשאנחנו בנסיעות לחו"ל- מירה שומרת קשר בהודעות שהיא שולחת ואני תמיד עונה בשמחה. מירה הפכה חלק מההווי המשפחתי שלנו, מאורח החיים שלנו, שותפה לשמחות ומושיטה יד כשכואב כמו שרק החברה הכי טובה יכולה להיות- עוזרת מעודדת אבל לא מאפשרת שטויות. כיוון שרק עתה הצטרפתי לפורום- הרי אין התחלה טובה יותר מלהגיד תודה למירה ולשלוח לה את אהבתינו. שרק יהיה לה כח להמשיך למען כולנו ולמען עצמה ומשפחתה.

יש לי בעיה בהתחלה הייתי סופר בתוכנית במלוא המרץ ועכשיו אני לא מוצאת בה את מה שכל השאר רואים. קשה לי להתחבר ואני מוצאת את עצמי כל הזמן צריכה להיות מתוכננת וכל הזמן לא "לזרום" עם חברים עם אוכל "קליל" הבעיה שעכשיו תקופת מבחנים ואני כבר מרגישה שעליתי ולא הלכתי לקבוצה גם כי לא היה לי זמן וגם כי אני מפחדת מהתוצאות אני שוקלת אם זה בכלל מתאים לי וא להשאר או לעזוב כי אצלי זה נובע הרבה מרגשות ותחושות ההגעה לאוכל

שלחתי מייל עם פרטי האישיים. אשמח לתרום ולהתרם.
בברכה,
קסם.

איך לחשב מנה פחמימה מטורטיות שמכילות קמח מלא מים קצת שמן לפי מי שאופה אותם ומלח? לתשובתכם אודה דינה

דיאטה קלאב מחפשת בלוגר לצורך פתיחת בלוג (יומן רשת).
יומן זה ילווה את המשתתף בתהליך ההרזיה.
מהבלוגר נדרש עדכון אחת לשבוע (לכל הפחות),
עליו להיות בעל יכולת כתיבה קולחת ומבין בתחום האינטרנט והבלוגים.
למתאים/ה תנתן תמורה ראויה.

שלום
כיצד להתייחס למאפה הבא: 3 ביצים + 3 כפות קמח שטוחות + פירות (5 משמשים + תפוח בינוני +10 ענבים)
בתבנית צרה וארוכה.
תודה

נרשמתי ואישרתי את ההרשמה, אך כל פעם מבקשים ממני להכניס את הקוד שלי מחדש ואני לא מצליחה להגיע לפורום המשתתפים.

תודה

היום יום המפגש של קבוצתי ומבקשת אנוכי לשתפכם/ן במצוקת בטני המקרקרת (ולא מרעב).
חיבורי לקבוצה ולתוכנית ממש מרגשים אותי, אך החשש מהמפגש עם המשקל הלוחש ירדת.. לא ירדת..עודנו קיים.
כנראה שעודני מתקשה להפנים כי ניתן להיות שבע ואף לרדת במשקל.
עד כה בכל הדייאטות אותן חוויתי (והן רבות) תמיד היה כרוך רעב ותסכול במבצע.
שלא לדבר על פרוסת הלחם הקל אותה מרחתי בשכבה דקה של חומוס בשעה 02:00 לפנות בוקר אותה בלסתי בתשוקה בלתי מרוסנת.
(נו, חטא משמעותי יחידי במהלך שבעה ימים גם נחשב??? ).
זהו, יאמר היום המשקל את דברו, עד אז אני בקירקורי בטן אמיתיים.