לדנה

הגעתי לדיאטה קלאב בערב פסח (!). הרגשתי שאני לא יכולה יותר. ששום דבר לא עוזר. עמדתי לפני בר המצווה של בני הרביעי. שנתיים קודם, חגגנו בר מצווה לבן השלישי- וסרבתי להתצטלם. אין לי אך תמונה מבר המצווה ההוא. החלטתי שהפעם לא אקנה בגדים ב"מידות גדולות". מירה הייתה מהממת בכל המובנים של המילה. קודם כל- היא הכניסה אותי להלם. חדה כתער מצחיקה ומכירה את כל התירוצים. נותנת לך "לשפוך" מה שאת רוצה אבל אחר כך- תלמדי מהר שלכל דבר יש מחיר. אבל גם פתרון.
לא היה פשוט להסתגל לקבוצה ולחשוף רגשות. מירה למדה אותי לבקש עזרה ולקבל אותה. עד לבר המצווה באוגוסט- ירדתי 11 ק"ג.
זה היה לפני11 שנים. אני עדיין בקבוצה של מירה באותו יום ובאותה שעה. ממידה 54 אני היום 44 ועוד היד נטויה. בשנה האחרונה גם בעלי הצטרף. מבחינתנו זו היציאה השבועית הכי כיפית- מפגש עם מירה והקבוצה. ואחר כך אנחנו הולכים לאכול ולחגוג את המנה המותרת. אפילו כשאנחנו בנסיעות לחו"ל- מירה שומרת קשר בהודעות שהיא שולחת ואני תמיד עונה בשמחה. מירה הפכה חלק מההווי המשפחתי שלנו, מאורח החיים שלנו, שותפה לשמחות ומושיטה יד כשכואב כמו שרק החברה הכי טובה יכולה להיות- עוזרת מעודדת אבל לא מאפשרת שטויות. כיוון שרק עתה הצטרפתי לפורום- הרי אין התחלה טובה יותר מלהגיד תודה למירה ולשלוח לה את אהבתינו. שרק יהיה לה כח להמשיך למען כולנו ולמען עצמה ומשפחתה.