היי עפרה - אמנם לא דנה... אבל

מנסיוני לא כדאי שתוותרי על המנה המותרת. את יכולה להגדיר לעצמך מנה מותרת שאינה מופיעה ברשימה המוצעת באתר ואין בה לא סוכר ולא גלוטן. המנה המותרת שסך הקלוריות שלה הוא עד 700 קלוריות יכולה להיות מבוססת על משהו שאת מאוד אוהבת וביום יום הוא אינו כלול במנות אותן אנחנו אוכלים, למשל: סטייק אנטריקוט, מנה של פסטה ללא גלוטן עם רוטב טעים, קורנפלקס ללא גלוטן עם מעדן או חלב, וכו'. אבל דווקא בגלל שאת מגדירה את עצמך כאכלנית כפייתית אל תוותרי על המנה המותרת, תתכנני אותה, תאכלי אותה ותהני ממנה. אחרת, הראש יתעסק (אפילו בתת מודע) בחשבנאות ובפנקסאות . חג שמח ובהצלחה.

אני מבינה מה שאת אומרת.
השאלה הגדולה היא עד כמה יש ב"סיפור" שלך על עצמך אמת.
למה אני מתכוונת? אנשים מאמינים על עצמם שהם "מכורים" ולכן, על מנת "להיגמל" הם חייבים להמנע באופן מוחלט (ע"ע OA).
יש משהו פיזיולוגי של ממש בעניין, את מוזמנת לקרוא כאן: http://www.dieta-club.co.il/articles/182/התמכרות-לאכילה---מטאפורה-או-מציאות?
ולכן הלך המחשבה שלך הגיוני.
אבל לא כאן העניין. מה קורה במבחן המציאות? עד כמה אנשים יכולים באמת להמנע באופן מוחלט וגורף לכל החיים מאוכל מסוים?
האם זה באמת אפשרי כמו גמילה מוחלטת מסמים או מאלכוהול? - אין לי תשובה, אבל נסיוני אומר שהתשובה אינה מעודדת.
אני גם לא מאמינה שיבוא יום בו תהיי חזקה ובשלה להתמודד עם המנה המותרת.
אני כן מאמינה, ששינוי הסיפור הפנימי שלך על עצמך והתאמנות בהתמודדות עם מנה מותרת (כלומר, אכילה שלה בכל שבוע) יוכלו לעשות את שינוי וללמד אותך לאכול אותה ולהסתפק בה.
יתכן שתהיינה נפילות בדרך ואכן מנה מותרת תהפך ליום מותר, אבל אני לא מכירה דרך אחרת ליצירת שינוי התנהגותי.
מה דעתך??