פורום יקר שלי...

מאת: beraleb

17-12-2009 | 12:45:00

כן, היה משבר לא קטן!
די מביך להודות בחולשתי הניכרת שבאמצעותה אני מתירה לעצמי ליפול מעת לעת לתהומות עכורים המצופים בשוקולדים אך ממולאים במרה עכורה!!!
אני מבקשת להודות למדריכה היקרה שלי... שלא ממש מאפשרת לי לטבוע... ובעדינות מושכת אותי החוצה, כל פעם מחדש.
וכעת, לעיקר העיקרים. לא עוד התבדחויות על חשבון מראה פילי אלא פשוט כמה משפטים רציניים היישר מתהום הבהלה.
אחת מחברותיי האהובות שאינה שמנה (וגם לא כל כך מבוגרת) כלל וכלל עברה ביום ראשון האחרון צינטור שגילה כי מצבה עגום ועליה לעבור ניתוח באופן מיידי (מעקפים) תוך 48 שעות מרגע אישפוזה היא הובאה אל חדר הניתוחים.
הניתוח הראשון כשל, חברתי כמעט מתה! לאחר כמה שעות ביתרו את גופה בשנית ותודה לאל הניתוח הצליח.
אחד המשפטים המזעזעים שאמר המנתח היו :"אתם מכירים אישה קטנה לא שמנה ומחייכת אך אנו המנתחים פתחנו את גופה ונדהמנו לגלות שהיא פשוט עטופה בשומן נוכח המזונות שהיא אוכלת" ואכן חברתי התירה לעצמה דרור מוחלט בבחירת מזונותיה החל משוקולד נוגט יומיומי ועד לנקניקים שמנים כולל חמאות וכדו'. מי חשב שכה יקר הוא המחיר על הענוג הרגעי הזה, מי???????????
מה אומר? שהזעזוע הביא אותי לתובנה הפשוטה לכאורה כי דייאט קלאב זה לא מסע סתמי למיגור צלוליטיס אלא מסע (ארוך ככל שיהיה) לבריאות גופנו!!! כן הזעזוע הביא אותי לתובנה החשובה הזו.
אפסע לי ביום ראשון לקבוצה שלי (זו שברחתי מפניה מזה 3 שבועות) ללא כלימה... אך מלווה באמונה שאני אכן במקום הנכון לי.
שבת שלום/ מיכל.
נ.ב. מיכל זו לא נגסה אפילו ביס סמלי באף סופגניה בחג החנוכה, עוד סימן לנס קטן!!!!