הפורום מיועד לכל המתעניינים באורח חיים בריא,תזונה ודיאטה. זה המקום לשאול,להתייעץ ולשתף.
מנהל הפורום: galita, דיאטנית החברה
כדי להשתתף באופן פעיל בפורום, יש צורך להתחבר למערכת. במידה ועדיין לא נרשמת לפורום, כל שעליך לעשות הוא להקדיש שתי דקות לצורך רישום חינם בטופס ההרשמה המקוון לפורום. מייד לאחר ההרשמה תוכל להכנס לפורום כחבר פעיל.
באם הנך חבר/ה פעילה באחת מקבוצת התמיכה של דיאטהקלאב, אנא הרשם/י באמצעות טופס ההרשמה למשתתפים.
כנוסעת קבועה ברכבת ישראל כמעט עשור שלם מחיי..... (פששש כמה זמן מהחיים שלי עברו בקרון של רכבת) אני מכירה את לוח הזמנים, את עלות הכרטיסים, אפילו פגישות של העבודה אני מנתבת לי לפי מסילת הברזל. ברכת 'שלום שלום' זה כבר עניין בשגרה למנהל התחנה הקבועה בה אני יורדת. אתמול לא מצאתי את הכרטיס החודשי חופשי שלי. אוף זה מעצבן אותי שאני לא מוצאת משהו ויותר מזה, אין לי אפילו קצה קצהו של פסיק מה עשיתי איתו. ילדה טובה אני, עומדת בתור לקופות. מלא חיילים עומדים לפניי והמחוג בשעון הגדול לא מבין שאני צריכה שהוא יעצור מלכת אחרת אני מפספסת את הרכבת. כשראיתי שזה או אני או הוא (המחוג) ניגשתי את מנהל התחנה ופניתי בזו הלשון: איבדתי את החודשי חופשי, אני חייבת להגיע לילדים שלי ואני לא יכולה לפספס רכבת בתור הזה. הסתכל עליי ואמר אין בעיה עלי לרציף מספר 1. ומה אומר לפקח ברכבת אם ישאל? הקשתי. אין בעיה אני מסדר את העניינים, פתח את המירס ודיבר עם הפקח. תקני כרטיס בבנימינה עוד הספקתי לשמוע אותו אומר אחריי כשאני טסה לי במדרגות (לא הנעות) כדי לא לפספס את הרכבת. בתחנת היעד שלי הסברתי להוא שעומד בשער את כל הסיפור ושמנהל התחנה בת"א אמר לי לקנות כאן כרטיס עבור הנסיעה. התשובה שלו הייתה: עזבי. לכי לשלום. אמרתי יפה 'תודה' ויצאתי מהתחנה. הלכתי לי מהרהרת לאוטו שלי, האם לפני שנה וחצי הבקשה שלי לא לפספס את הרכבת הייתה נענית באותה צורה כשסחבתי עליי כמעט 20 ק"ג נוספים?