יקירי!

היי חברות יקרות,
אני מתחבט בשאלה הזו זמן רב מדי והחלטתי להביא אותה כאן כדי לקבל את דעתכן בנושא
בתור אדם שמן היה לי מן דחף "לרצות" אנשים חברים
לרצות אנשים בעבודה
לרצות אנשים סתם
לרצות את כל העולם ורק לא עצמי
כחלק מהמהלך לעשות שינוי מהותי בחיי נתקלתי במושג "לשים את עצמי במקום הראשון"
המושג צרם לי כל כך, הבחור שמרצה את כולם לפתע צריך לחשוב על עצמו קודם
היה קשה לי לקבל את זה, מה אני אגואיסט?
היכן "ואהבת לרעך כמוך"? היכן הדאגה לזולת?
התחלתי לקרוא קצת על הדברים עד שצדה עיני פירוש נפלא על "ואהבת לרעך כמוך"
פירוש מילולי פשוט שסובר שכדי לאהוב את החבר אתה חייב קודם לאהוב את עצמך
שאם לא תדע לאהוב את עצמך ולהשקיע בעצמך לא יהיה לך מה להעניק לחברך הרי לא יהיה "כמוך"
התחברתי מאוד לפירוש הזה ואני מבין שכדי להעניק לזולת צריך שיהיה מהיכן להעניק וכדי שיהיה יש להשקיע בעצמי
קרי "לשים את עצמך במקום הראשון"
אני מבין שלא מדובר על אהבה עצמית אלא על פשוט לשים אותך לפני כולם כדי שדרך ההעצמה האישית יהיה לך גם מה להעניק לאחרים
חיזוק נוסף קיבלתי מנוהל פשוט של חבישת מסכות בזמן מלחמה
קודם שים לעצמך אחרת אולי לא תוכל לעזור לאף אחד
בקיצור אני נוטה לקבל את ההצעה "לשים את עצמינו במקום הראשון" וחושב שזה לא אגואיזם
רציתי לשמוע מה דעתכן בנושא?
גיא