המשך הסיפור

בוקר נפלא,
ברצוני לספר קצת על השבוע השני שלי בתוכנית
אז ככה:
השקילה הראשונה 3.8 ק"ג פחות ואני יוצא מהפגישה כמו טווס,מלך העולם
חושב שניצחתי וזהו כבר הגעתי למשקל הרצוי ועכשיו אני יכול לשלוט באוכל
יכול לשער את הכמויות בערך, יכול להיות ספונטי באוכל
ככה עוברים להם 7 ימים ואז מגיעה השקילה השניה ואיתה ההרהורים של לפני ללכת לפגישה או לא
להלן הדו שיח שהתנהל שם למעלה "וידויים של מוח משומן"
גיא הישן: אחי למה לך ללכת? הרי לא עשית תוכנית ולבטח עלית כמה גרמים. פדיחה מה יגידו?
גיא החדש:אתה חייב ללכת! אמרנו שאין יותר רחמים עצמיים וויתורים לעצמנו נכון?
הישן:אתה לא מוותר! פשוט לא נעים מהקבוצה אז השבוע נתקן ושבוע הבא נלך מוכנים לשקילה.
החדש:לא היינו בסרט הזה כבר? שכחת כבר שככה מתחילה הנפילה לתהום? לך לפגישה!
הישן:אם לא תלך אז תוכל לפצות את עצמך באיזה "מנות מותרות" ואז גם תרגיש מצויין שלא הלכת
החדש:התייאשתי ממך, לך תאכל , אח"כ אל תבוא לבכות לי ,מה עוד צריך לקרות כדי שתשתנה כבר?
הישן:אל תתבאס תמיד אפשר לתקן בוא נלך לאכול על זה וזה יעבור.
לאחר דיון ממושך התקבלה ההחלטה לוותר,לפצות בארוחה דשנה וללכת שבוע הבא
לפתע הטלפון מצלצל ולאחר שיחה קצרצרה חלה תפנית בעלילה
המשך יבוא.... (השעון מראה שמחכים בעבודה)
יום נפלא לכולנו
גיא