ליצירת קשר
שם
דוא"ל
טלפון
הערות
מה התשובה לתרגיל שבתמונה?*
(כתבו ספרות בלבד)

כלנית וייסבלום

חל בי שינוי עצום. מהותי. למדתי לאהוב את עצמי, לחשוב על עצמי כעל אישה חשובה, נאהבת ושווה כל מאמץ!

תמיד כילדה ונערה, הייתי רזה וחטובה. אכלתי מעט והייתי מאוד פעילה ספורטיבית.

כשהתחתנתי (במשקל 45 ק"ג), עברתי לגור בבלגיה, שם האוכל עתיר שומן (הרבה יותר מאשר היה כאן), הפסקתי להתעמל ולכל זאת נוספו צרות החיים למיניהן.

את האומללות שלי הטבעתי במקרר ובקופסאות הממתקים והתוצאה לא איחרה לבוא. מהר מאוד הפכתי לאישה שמנה (118 ק"ג).

מפעם לפעם התחלתי בדיאטה חדשה. בהתחלה – במלוא המרץ והנחישות שארכו בערך חודשיים, ירדתי במהירות מספר קילוגרמים ו-הופ – החזרתי אותם בתוספת עוד כמה (שיהיה לרזרבה לימים הרעים).

כך הפכתי לסוג של אקורדיון – שמנה, שמנה פחות, שמנה עוד יותר, מרזה עוד קצת וכו'...

בשנת 2001 חזרתי ארצה, גרושה + 3. החיים האירו לי פנים, מצאתי את הורי ואחותי בריאים ושלמים, קיבלתי עזרה מכל הכיוונים והתחלתי חיים חדשים בכל התחומים חוץ מאשר החיים שלי – בשביל כולם ידעתי לעשות הכל, התאמצתי, פעלתי, עבדתי והצלחתי אבל בשבילי?  לא היה לי זמן אף פעם. גם לא היה כל כך חשוב – כי "בשביל מה אני צריכה לאהוב את עצמי"?

מכל מקום שמעתי את המילים "יש לך פנים כל כך יפות רק חבל שיש לך "קצת" עודף משקל" .  אמי דאגה כל הזמן – "הבריאות שלך" –  היתה אומרת - "את יפה, תמצאי חן גם ככה – אבל השומן לוחץ לך על כל האיברים החיוניים – זה מסוכן"... ועוד ועוד.

מה אומר? נכנס לאוזן אחת ויצא מהשנייה. אבל כמו שאבא שלי תמיד אמר ואומר לי "שיכנס מאחת וייצא מהשנייה – אבל תמיד יישאר משהו באמצע". ואכן – ה"משהו" הזה כנראה נשאר ועשה את העבודה שלו לאט לאט.

לא הייתי מעזה להסתכל על עצמי במראה בצאתי מהמקלחת. עד שיום אחד, בטעות – הרמתי את עיניי למראה ומצאתי את עצמי מביטה במפלצת!!!!!! באותו ערב, נרשמתי ל"דיאטה קלאב" בבת-ים  והתחלתי בתוכנית.

בשנתיים האחרונות (מאז נכנסתי לקבוצה בפעם הראשונה) חל בי שינוי עצום. מהותי. למדתי לאהוב את עצמי, לחשוב על עצמי כעל אישה חשובה, נאהבת ושווה כל מאמץ!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כשיחד עם זאת התחילו הקילוגרמים המיותרים ל"ברוח" מהגוף שלי.

בהתחלה – בכל פעם שהייתי מגיעה למפגש – הלב היה פועם והציפייה לראות את המנחה מהנהנת בשביעות רצון ואומרת "ירדת" היתה מאיצה את פעימות ליבי. 

היום אני כבר במקום אחר. המשקל אינו מהווה חשיבות ראשונית עבורי.

עצם העובדה שחיי השתנו מקצה לקצה, שאני שולטת באוכל ולא להיפך, שאני אסרטיבית ומצליחה להקרין ולהוציא את ההחלטיות שלי החוצה בנוסף לעובדה שאני נראית נהדר ומרגישה כך – דברים אלה מהווים חשיבות ראשונית ואדירה בעבורי.

אני -  בשיתוף ובעזרת "דיאטה קלאב" - הצלחנו לעשות את שהרבה תוכניות ודיאטות למיניהן לא הצליחו לעשות – שינוי אורח חיים ותודעת ה"אני", ערכים אישיים ותזונה נכונה ובריאה. בדיקות הדם ולחץ הדם שלי אף פעם לא היו מושלמים כמו שהם היום ואני מרגישה פשוט פנטסטי ומקרינה זאת.

אני מודה מקרב לב ל"דיאטה קלאב" ולמנחה הנהדרת שלי – עדינה לביא – על שהראו לי את הדרך ונתנו בידי את הכלים ללכת בה ולראות את החיים מזווית אחרת. בעזרתכם נולדתי מחדש. למדתי לתכנן את חיי ולשלוט בם – ואני מאוד אוהבת את השינוי הזה.

טיפים אישיים ממני – 

שימו את עצמכם בראש רשימת החשיבות ופעלו למענכם.

הגיעו למפגשים באופן קבוע.

תכננו היום את שאתם עומדים לאכול מחר. הכינו הכל מראש.

אל תצאו אף פעם מהבית בלי מנת פחמימה קטנה בתיק, פרי ושתייה – אף פעם אינכם יודעים מתי תיתקעו בדרך!!!!!

אל תוותרו על המנה המותרת!!!!! – איכלו אותה בגאווה, בכייף וביושר (מגיעה לכם).

והחשוב ביותר – אל תתנו למשקל לשלוט במצבי הרוח שלכם ולהחליט בשבילכם – אל תחיו בשביל המשקל!!!! כל עוד תהיו בתוכנית והראש שלכם יפעל למענכם – התוכנית תעבוד והמשקל יראה זאת.

תודה "דיאטה קלאב" ובהצלחה לכל המצטרפים

כלנית וייסבלום ©

חזרה לרשימה