מתוך-->כדאי לדעת-->פירמידת המזון וגלגוליה

עוד מילדות סיפרו לנו בבית הספר על מודלים של פירמידת מזון, המומלצים לצריכה. מה שרבים אינם יודעים הוא שמודלים שהיו קיימים בילדותנו כבר אינם רלוונטיים להיום, והחליפו אותם מודלים חדשים ועדכניים.

עקרון מודל פירמידת המזון

מודל פירמידת המזון הינו תרשים גרפי המחלק את המזונות השונים לקבוצות עיקריות, כאשר כול קבוצה זוכה לקומה בפירמידה וככול שהיא יותר קרובה לבסיס כך עולה הכמות שיש לצרוך ממנה. כול קבוצה בפירמידה מייצגת סוג מסוים של מרכיבים כמו חלבונים, שומנים, סיביים תזונתיים, פחמימות וסוכרים. כמו כן, בכול קבוצה יכולים להיות מזונות פחות או יותר מומלצים.

המודל הראשון של הפירמידה

מאז 1992 כשמודל הפירמידה פורסם לראשונה על ידי משרד החקלאות האמריקאי, הוא עבר מספר שינויים וגלגולים. בתחילה המודל נועד להתריע את הציבור מפני צריכה מרובה של כולסטרול ולעודדו להפחית בכמות שומנים במזונות. הסיבה לכך הייתה צריכה גבוהה בקרב האמריקאים של שומן רווי שהוביל לריבוי מקרים של מחלות והתקפי לב. ואולם, ניסיון היה לחנך את הציבור להעדיף מזונות שהינם דלי שומן, ללא אבחנה בין שומן רווי ללא רווי.  בתור שכזה המודל היה יחסית פשטני ובסיסי עם איורים המסמלים מזונות, וכלל בקומת הבסיס פחמימות ללא הבדל בין סוגיהן השונים. בקומה הבאה הופיעו ירקות ופירות ללא  הבדל ביחסים שביניהם, אחריהם קומת החלבונים שחולקה למוצרי חלב ומוצרי בשר וביצים, ולבסוף מוקמו המתוקים והשומנים בקומה העליונה.

.

שינוי מודל הפירמידה

בעקבות התפתחות חקר התזונה הובן שמאפייני פירמידת המזון הראשונית אינם מדויקים ואף מטעים את הציבור. קודם כול, הוכח שקיים הבדל מהותי בין שומן רווי ושומן טרנס המזיק לגוף וגורם למחלות לב, לבין שומנים חד בלתי רוויים כמו שמן זית ושומנים המכילים אומגה 3 (לדוגמא, שומן דגים). כמו כן, הובן שיש הבדל בין סוגי הפחמימות השונים כדוגמת איכות העיבוד הגופני של קמח לבן לעומת קמח מלא. עקב שינויי גישה אלו הוחלט גם לשנות את מודל פירמידת המזון הראשוני, והוצעו מספר מודלים אחרים שנקבעו בהתאם למיקום גיאוגרפי והרגלי תזונה. כך למשל, נבנו מודלים של פירמידת מזון ים תיכוניים, אסייתים, צמחוניים וגם ישראליים.

המודל הים תיכוני

המודל הים תיכוני שפורסם בשנת 2003 מותאם לדפוסי תזונה במדינות ים תיכוניות, ובו שונו באופן מהותי מרכיבי קומות הפירמידה. בכול קומה נרשמו מזונות שונים, החל מהבסיס עם צריכה יומית של מוצרים כדוגמת שמן זית, פירות, ירקות, דגנים מלאים, יוגורט, גבינות אגוזים וקטניות. בהמשך נרשמו המלצות לצריכה על בסיס שבועי שכללו מזונות כמו ביצים, עוף, דגים ומעט קינוחים. לאחר מכן נרשמו מזונות שיש לצרוך על בסיס חודשי כדוגמת בשר אדום רזה שיש לצרכו כפעם או פעמיים בכול שבוע, וכן המלצות למשקאות ולפעילות גופנית. יש לציין כי בהמשך מודל זה זכה לשתי גרסאות מתוקנות נוספות.

המודל האמריקאי המחודש

בעקבות מגפת ההשמנה שפקדה את ארה"ב החליטה הממשלה בשנת 2005 לשנות את מודל הפירמידה הראשוני באחד חדש, שפורסם לצד אתר המאפשר ביצוע התאמות תזונה אישיות. ראשית, איורי המזונות הוחלפו בצבעים שסימלו קבוצות מזון, כאשר רוחב פס הצבע מעיד על הכמות היחסית של מזון שיש לצרוך מכול קבוצה. מבנה הפירמידה החל בפסי הצבע הרחבים עד לצרים ביותר, ואלו שבראשה הכילו מזונות עם שומן מוצק והרבה סוכרים שעדיף להימנע מאכילתם. כמו כן, הדגש במודל היה על צריכה יומית של מאכלים מכל קבוצות המזון.

המודל הישראלי

לאחר פרסום המודל האמריקאי החדש לפירמידת המזון, במשך כשלוש שנים גופים רבים בישראל בחרו על דעת עצמם לאמץ אותו. מנגד, משרד הבריאות המשיך לעבוד עם המודל האמריקאי המקורי, ורק בשנת 2008 פרסם פירמידת מזון ישראלית חדשה בת שש קומות במקום ארבע במודל המקורי, אשר יצרה הפרדה בין ירקות לפירות ובין שומנים ומתוקים. זאת בעוד ששאר נתוני הפירמידה הישנה נותרו כפי שהיו וכללו דגנים וחלבונים. כמו כן, הושם דגש במודל החדש על גיוון מוצרי מזון יומיים השייכים לכול חמשת קומות הפירמידה הראשונות, עם המלצה לשילוב שלוש קבוצות של מזון בכול ארוחה. בנוסף, מושם דגש בכול קבוצה על מזונות יותר בריאים עשירים בסיבי תזונה, דלי שומן ומכילים פחות סוכר ומלח. זאת כמובן עם צריכה של כמויות מזון בהתאם למיקום במודל, והפחתה בכמויות ככול שמיקום המזון עולה בפירמידה. עוד ניתנה המלצה לאימוץ אורח חיים בריא הנבחן על ידי תזונה נכונה, שתייה מרובה של מים, וביצוע פעילות גופנית שוטפת. נוסח זה שנוצר לאחר מחקרים רבים בתחום נועד לספק מודל פשוט וברור המותאם לתרבות הצריכה והתזונה הישראלית.

.

חזרה לרשימה