מתוך-->כדאי לדעת-->אתה הוא מזונך!

אין זה סוד כי גופנו מפרק את המאכלים שאנו צורכים ומשתמש במרכיביו לתהליכים שונים, להפקת אנרגיה ולבניית תאים ואיברים. במילים אחרות, המזון שאנו אוכלים בסופו של דבר מרכיב אותנו ומכאן שיש לו השפעה מהותית על הפן הפיזי והנפשי כאחד. במיוחד בתקופה זו בה מצוי המזון בשפע בעולם המערבי, ובפרט מזונות המכילים מרכיבים שאינם מיטיבים עם הבריאות, חשוב לזכור כי מה שאנחנו הוא מה שאנו אוכלים.

משוואה פשוטה למדי, האומנם?

הרעיון הבסיסי אינו קשה להבנה: כפי שאוויר מזוהם בחלקיקים המגיע ממפעל או ממכוניות בכביש משפיע לרעה על מערכת הנשימה, כך גם מזון המכיל כמות גבוהה של שומנים, סוכרים, מלחים וחומרים משמרים ישפיע לרעה על בריאותנו. למעשה, מזונות משפיעים על מגוון היבטים כגון נטייה לתחלואה, מראה הגוף, קצב חילוף החומרים, מצב הרוח, ועוד. יחד עם זאת, לא תמיד מדובר באחד ועוד אחד, שכן קיימים מספר גורמים מתווכים כגון גנטיקה והמיקרוביום של כל אחד מאיתנו.

גנטיקה וחיידקים

לפני שנביא דוגמאות לאופן שבו משפיע ויוצר המזון את גופנו, כדאי להתעכב לרגע על הגנטיקה שמצויה מחוץ להישג ידנו. האמת היא, שכל אדם נולד עם נטיות מסוימות המשפיעות בין היתר על העדפת מאכלים, יכולתו לעכל היטב, נטייה לתחלואה ולהשמנה, ורגישות למזונות. לדוגמא, נמצא כי גן בשם FTO אשר מופיעה בו מוטציה מסוימת מוביל לעלייה מהותית במשקל עקב צריכת שומנים, ומצד שני גן בשם PPAR מוביל לעלייה במשקל דווקא לאחר שמסיימים דיאטות המכוונת להפחתת משקל. עוד נקודה מעניינת טמונה בתחום מחקרי חדש יחסית הנקרא "אפי-גנטיקה". על פי רוב אנו סבורים שלא ניתן להשפיע על הגנים, והצדק עימנו. ואולם, מה שכן ניתן להשפיע עליו הוא על חומרים (חלבונים שונים) המשחקים תפקיד בהפעלת וכיבוי הגנים. גילוי זה פותח את הדלת למסקנות מפתיעות, למשל שילד שאימו צרכה כמות גדולה יחסית של גזר בעודו עובר או בעת ההנקה, עשוי להעדיף גזרים בהיותו מבוגר יותר (כך נמצא במחקר שנערך בארצות הברית). ואם כבר הזכרנו את הגנטיקה והאפי-גנטיקה, הרי ששווה גם לציין את המיקרוביום שהוא מיליארדי חיידקים המצויים במערכת העיכול. לכל אחד מאיתנו יש מיקרוביום שונה ובעל העדפות מסוימות למאכלים, וגם תגובות ויכולות שונות להתמודדות עימם. לכן, לא ניתן לומר באופן גורף כי שתיית קפאין מזיקה לבריאות, או שמוצרי חלב רזים טובים לבריאות, ובוודאי לא באותה המידה לכל בני האדם.

ובכל זאת נוע תנוע...

למרות האמור לעיל, אין חולק על כך שהמזון שאנו צורכים משפיע על בריאותנו הפיזית והנפשית, החל בצריכת מאכלים המכילים רעלים ועד לתזונה לקויה במינרלים, ויטמינים וסיבים תזונתיים. דוגמא טובה לכך מהווה בלוטת התימוס שמשחקת תפקיד מרכזי במערכת החיסונית, וחייבת לקבל כמויות מספקות של מינרלים כמו אבץ וסילניום, וויטמינים מסוגE  ו- C. לעיתים קרובות נמצא נטייה לתחלואה גבוהה אצל אנשים שמזונם אינו כולל כמויות מספקות של חומרים אלו, עקב בלוטת תימוס שאיבדה מכושרה ומגודלה. מעבר לכך, ישנם מחקרים רבים המעידים על השפעות שליליות של תזונה לקויה על מערכת החיסון, כגון צריכת אלכוהול מרובה שמעכבת פעילות כדוריות דם לבנות הנלחמות בזיהומים. גם רמה גבוהה של סוכר בדם פוגמת בתפקוד הכדוריות, ואותו הדבר לגבי רמות גבוהות של כולסטרול ושומנים.

עוד השפעות רבות

מלבד האמור לעיל, המזונות שאנו אוכלים משפיעים על היבטים רבים נוספים. לראייה, נמצאו קשרים ישירים בין איכות התזונה ובין אוסטיאופורוזיס, מחלות לב וכלי דם, שבץ מוחי, סוכרת מסוג 2, ואפילו מחלות עור כמו דרמטיטיס. כך לדוגמא, מחקרים רבים מצביעים על העובדה שמשקל עודף קשור בלחץ דם גבוה, והדבר נכון גם לגבי צריכת רבה של משקאות אלכוהוליים או עם קפאין. הסיבה לכך נעוצה בהורמון המכונה אדרנלין שמוביל ללחץ דם גבוה, ומופרש עקב רמות גבוהות של נתרן בדם. הנתרן יכול להגיע בעקיפין דרך המשקאות שתיארנו, המעלים את רמת האינסולין שמעלה בתורו את רמת האדרנלין. אגב, הנתרן גם מוכר לנו בשמו הפשוט "מלח" ולכן צריכה מוגברת של מאכלים מלוחים, לעומת צריכה מעטה יחסית של מזונות המכילים אשלגן, מובילה לעלייה בלחץ הדם.

לסיכום

למרות שישנם גורמים גנטיים וביולוגיים המתווכים את תגובת גופנו למאכלים שאנו צורכים, אין ספק כי הם משפיעים על בריאותנו ורווחתנו באופן ישיר. אמנם, בכתבה זו הבאנו מספר תוצאות שליליות העלולות להתעורר עקב תזונה לקויה, אך גם ההיפך נכון, כלומר שתזונה נכונה ואחראית בהחלט תורמת לבריאות ולהרגשה טובה. לכן, מומלץ לסגל אורח חיים המבוסס על תזונה מאוזנת, ארוחות מסודרות ופעילות גופנית, ובמידת הצורך לפנות לדיאטנים מומחים.

חזרה לרשימה