מתוך-->כדאי לדעת-->דיאטה בהתאמה אישית

אולי אתם מכירים אינספור גישות לתזונה ושיטות להרזיה, אך בשנים האחרונות גוברת המודעות לכך ששאלות של בריאות ותזונה קשורות דווקא למצב האישי. כלומר, תכנית הרזיה אחת יכולה לעבוד עבור האחד אך לא להניב תוצאות כלל אצל האחר. גופנו משתנה בהתאם לסביבה, להרגלי האכילה, לגנים שלנו, למצב הבריאותי והנפשי שלנו, ולדפוסי החשיבה. במקביל, לכל אחד מאתנו יש צרכים שונים ויכולות שונות, שמשפיעים על האפשרות ליישם תזונה כזו או אחרת, ולא כל אחד יכול ליישם כל דיאטה. לכן, כדי למצוא את התזונה המתאימה לנו לצורך הרזיה בפרט, ושמירה על בריאותנו בכלל, עלינו לקחת בחשבון את המאפיינים האישיים של מצבנו ושל יכולותינו. גישות רבות להתאמה אישית של תזונה ודיאטה צוברות תאוצה, וכדאי להכיר לפחות כמה מהן, ולהרחיב את אופני החשיבה לגבי הדיאטה.

הגנים שלנו יגידו לנו

ידוע כי משקל עודף ובעיות בריאות נגרמים בין היתר על ידי סיבות סביבתיות ואורח חיים, כמו תזונה לקויה, חוסר פעילות גופנית, סטרס ועוד. גורמים אלה הם הרגלים וצורות חיים שאנו יכולים לשנות. אך מה בנוגע לגנטיקה שלנו? ככל שהמחקר הגנטי מתפתח, מתברר עד כמה גדולה ההשפעה הגנטית על כלל המערכות הגופניות ותפקודן התקין. את הגנטיקה שלנו אנחנו עדיין לא יכולים לשנות, ודווקא משום כך חשוב להתייחס אליה כדי להתאים את התזונה לרגישויות והנטיות הספציפיות. כיום ניתן לבצע בדיקה של דגימת רוק כדי לאתר נטיות גנטיות כמו רגישות לאינסולין, נטייה לדלקת, מטבוליזם של שומן (היכולת לעיכול סוגי שומן שונים), רגישות למלח, וכדומה. תוצאות הבדיקה יכולות לאפשר בניית תפריט מותאם אישית, שישמור על הנטיות והרגישויות שלנו מאוזנות, ויסייע במניעת התפתחות של מחלות.

ומה עם החיידקים?

המחקר הגנטי בעיצומו, וחוקרים מחפשים תשובות לשאלות רבות בפיענוח סודות הגנום. אולם כיום מתפתחת גם גישה מחקרית הרואה את סוד ההבדלים בין אנשים שונים, ואת האחראיים העיקריים לתקינות מערכות הגוף, דווקא באוכלוסיות החיידקים ששוכנות בגופנו. בגוף, ובעיקר במעי, חיים סוגים רבים של חיידקים המשתנים מאדם לאדם, כך שלכל אדם הרכב חיידקים משלו. במעי בלבד חיים כמאה טריליון תאי חיידק, מספר הגדול פי 10 ממספר התאים בגוף. הכמות של החומר הגנטי של החיידקים גדולה פי 100 מכמות החומר הגנטי של התאים בגופנו. חוקרים מנסים למפות, אם כך, לא רק את הגנום האנושי, אלא גם את "הביום האנושי", כלומר האופן שבו המטען הגנטי של החיידקים שאנו נושאים בגופנו משפיע על מצבנו הגופני והבריאותי. על-פי המחקר, אוכלוסיית החיידקים במעיים מתעצבת עד גיל שלוש באופן ייחודי אצל כל אדם. ואולם, בניגוד למטען הגנטי היא נתונה לשינויים לאורך החיים בהשפעת גורמים שונים כמו תזונה ואורח חיים.

תזונה בריאה? תלוי למי

המחקרים בנושא החיידקים הולכים ומצטברים, ומנסים לאתר את תפקידו של המיקרוביום האנושי במגוון גדול של בעיות ומחלות, כמו קרוהן וקוליטיס, סוכרת, השמנה, מחלות לב, סרטן, וכן בעיות נפשיות כמו דיכאון, חרדה, אוטיזם ותסמונת אספרגר. חלק מהחוקרים טוענים כי יתכן שמדובר באחת מפריצות הדרך הגדולות במדע. כך או כך, חשוב לדעת כי המחקר מראה שלאנשים שונים תגובות שונות לאותו המזון. לא ברור עדיין למדע מה בדיוק גורם להבדלים: האם אלו הגנים או החיידקים או גורמים אחרים? המחקר ממשיך לחפש אחר תשובות, ובינתיים עלינו לקחת בחשבון את עצם ההבדלים ולנסות למצוא את התזונה הבריאה לנו, כל אחת ואחד על פי נתוניו וצרכיו. אם כך, אפשר לתת פחות חשיבות להגדרות של "מאכלים בריאים" או "לא בריאים", ויש להתחיל להתייחס לכל מזון כאל בריא לאחד, ולא בריא לאחר.

היו קשובים לגופכם

המדע תר אחר תשובות ופריצות דרך בהבנתו את המנגנונים בגופנו. כל גילוי מוסיף מידע או מבטל מידע ישן. אבל אנחנו לא תלויים רק בקצב המחקר המדעי. עם קצת תשומת לב לגופנו ולהרגלינו, ושקלול של ההשפעות החיצוניות להן אנו חשופים, נוכל להתאים את הדיאטה לצרכינו וליכולותינו כך שהיא תתאים לנו אישית יותר מכל תכנית דיאטה מוכנה מראש. למשל, טעמים שאנו מעדיפים אינם תמיד רק גחמה, ולעיתים קרובות הם טובים לגופנו, בעוד מאכלים שאיננו אוהבים אכן יתגלו ככאלו שאינם מתאימים. בנוסף, עלינו לבנות דיאטה שמתאימה לאורח החיים שלנו, למזונות שזמינים לנו, וכן לרמת האנרגיה היומית. כשאנו נמרצים גם חילוף החומרים בגופנו פעיל יותר, ואלו הם הזמנים הטובים לאכול ארוחות מלאות. לעומת זאת, בשעות בהן אנו פחות נמרצים כדאי לאכול ארוחות קלות הכוללות מזון קל לעיכול. חשוב ביותר לקחת בחשבון את מצבנו הבריאותי הכללי ולהתאים את התפריט כך שלא ייצור נזק, וגם יוכל לתמוך בבריאות הגוף. לבסוף, כדאי תמיד להיוועץ באנשי מקצוע כך שתוכלו לבנות לעצמכם את הדיאטה המותאמת, כזו שתהיה בטוחה, מאפשרת, מהנה ומוצלחת.

חזרה לרשימה