מתוך-->כדאי לדעת-->השמנה גנטית - היש דבר כזה?

הגוף של כל אחד ואחת מאיתנו הוא תוצאה של התפתחות ארוכת שנים המשתקפת ב- DNA, כלומר בסלילי המידע שקובעים היבטים פיזיולוגיים רבים כמו צבע העור, השיער וכדומה. אמנם, הדמיון הגנטי בינינו הוא כמעט 100% אך שברירי האחוזים הנותרים הם שעושים את כל ההבדל במראה ובתכונות, לרבות הנטייה להשמין. במילים פשוטות, לאורך אלפי דורות התפתחו בני האדם בסביבות שבהן המזון לא היה מצוי בשפע, בוודאי לא כמו בעידן המודרני. לכן דאגה האבולוציה להתאים את הגוף לסביבה כך שיוכל לאגור אנרגיה בתור רקמות שומן. ואולם, השונות הגנטית מתבטאת בכך שכל אחד מאיתנו נוטה יותר ופחות לאגור שומנים, ומכאן גם להשמין. בשורות הבאות נבדוק מה לחוקרים יש להגיד בנושא.

תחום חם ומורכב ביותר

מאחר שהשמנת יתר נחשבת לאחת המגפות של העידן המודרני, וקשורה במגוון רחב של תחלואות, הבנת הגורמים לה היא אחד הנושאים החמים ביותר במחקר הרפואי והגנטי. יחד עם זאת, אם קיווינו שיימצא גן אחד להשמנה שאותו פשוט נוכל לנטרל ולהיות חטובים לנצח, נכונה לנו אכזבה. ראשית, מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מצאו כי בתהליכי ההשמנה לסוגיהם מעורבים יותר מחמשת אלפים גנים, שמקיימים ביניהם מאות אלפי קשרים. אמנם, חלקם כנראה משמעותיים יותר מאחרים לתופעת ההשמנה, אך ברור שמדובר בתחום מורכב מאוד שאינו מציע פתרונות פלא. למעשה, הבנת התהליכים הגנטיים עוד מצויה בשלבים מוקדמים, ולכך מצטרפות הבשורות הבאות: אי אפשר פשוט לשנות גן. כלומר, אכן ניתן לבצע מניפולציות המעכבות או חוסמות את הדרך בה משפיע הגן על גופנו, אך אי אפשר לבטל את הגן לחלוטין. יתר על כן, מאחר שמדובר במערכת כה מסועפת, עלולה מניפולציה זו או אחרת להוביל לאלפי תוצאות בלתי ידועות ואף לא רצויות. אל הבעיה הזו מצטרף הוויכוח שבין גנים וסביבה.

תומכי הסביבה

באופן כללי, הסברה המקובלת היא שסביבה מהווה גורם מרכזי יותר להשמנה מאשר גנים. ואולם, מאחר שמאמר זה עוסק בקשר שבין גנטיקה והשמנה נתייחס לעניין הסביבה בקצרה. מחקרים רבים כבר עמדו על הקשר שבין אורח החיים המודרני לבין "מגפת ההשמנה", שכלל לא הייתה ידועה בעיתות מוקדמות. למעשה, הסיבה להבדלים בין התקופות היא שעידן השפע בו אנו חיים מנוגד לעיצוב הגנטי. אם ניזכר שהאבולוציה דאגה לרשום בגופנו הוראות חשובות לאגירת שומן עבור ימי דחק, אין פלא שבסביבה הנוכחית אנו "זוכים" לאגור המון שומנים – רק שהבצורת לעולם לא מגיעה. על עובדה זו מעידים גם מחקרים שהראו כי שינוי מהיר מסביבה מעוטת למרובת משאבים אכן מוביל להשמנה. מצד שני, מחקרים אלו גם מעידים על התפקיד החשוב שמשחקים הגנים בתהליך, ועל כך בשורות הבאות.

תומכי הגנטיקה

אחד המחקרים המצוטטים ביותר בתחום נערך בשבט אינדיאני בדרום אמריקה, אשר במפתיע אנשיו סובלים מרמה גבוהה במיוחד של השמנת יתר. מן המחקר עלה כי מרכיב גנטי מסוים באותו השבט התפתח באופן מיוחד, על מנת לאפשר מיצוי יעיל יותר של משאבי הסביבה. זהו מרכיב המזרז ומייעל את קצב חילוף החומרים, כך שניתן להפיק הרבה יותר אנרגיה ממזונות ולהשיג יתרון על פני שבטים אחרים באותה הסביבה. ואולם, עם חדירת השפעות מערביות במאה האחרונה החלו לסבול חברי השבט מבעיה קשה: כעת כשהמזון מצוי בשפע יחסי מוביל המרכיב הגנטי להצטברות עודפי אנרגיה בגוף, המתורגמים לרקמות שומן. במילים פשוטות, הם משמינים בקצב מהיר מאוד והיתרון הפך לחיסרון.

עוד תימוכין לתורשה

כאמור, הגישה הרווחת עדיין מצדדת בהשפעות נרחבות יותר של הסביבה מאשר התורשה. ואולם, מחקרים שנערכו בשנים האחרונות בילדים מצביעים דווקא על הכיוון הפוך. באחד מהם נמצא למשל כי תרומתה של הסביבה להשמנת ילדים היא רק כ- 25% לעומת 75% הנובעים מהמטען הגנטי. הנתונים הושגו על ידי השוואה בין יותר מחמשת אלפים אחים תאומים לאורך שלוש שנים, בעלי מטען גנטי זהה לחלוטין או דומה. עוד נמצא במחקרים שהתורשה משפיעה ביותר מ- 50% אחוזים ועד כמעט 90% על השונות ב- BMI (היחס שבין גובה למשקל) באחים תאומים. אגב, דברים אלו נכונים גם לגבי היקף המותניים שנמצא קשור למחלות סרטן, סוכרת, כלי דם ולב. מה משמעות הדברים? שישנם ילדים ואנשים הנוטים לסבול יותר מהשמנה עקב המטען הגנטי שלהם, ולכן צריך לספק להם סביבה ממותנת מבחינת מזונות, שעות צפייה בטלוויזיה וכדומה, ולעומת זאת להקפיד יותר על פעילות גופנית ותזונה מאוזנת.

חזרה לרשימה