מתוך-->כדאי לדעת-->חושבים רזה

לעיתים קרובות, ההבדל בין אדם רזה לשמן נעוץ בראש ובראשונה בדרך חשיבתו של האדם. הווה אומר, שעבור אנשים רבים האוכל עצמו אינו הבעיה האמיתית, כך שהיכולת לרדת במשקל ולשמור על אורח חיים מאוזן ובריא מקורה בחשיבה "רזה"...

דיאטה :  הכל בראש – לחשוב רזה

למה אני אוכל? 

על מנת לדעת מהן הסיבות שבגינן אתם אוכלים עליכם לשאול את עצמכם מספר שאלות - האם אתם אוכלים בגלל שהינכם רעבים, או שמא סיבת האכילה מקורה בהנאה, נחמה, תענוג, פינוק, צורת בילוי, הפגת לחץ או שעמום ותסכול. מלבד תחושת הרעב, אם התשובה לשאלה מגיעה מהסיבות האחרות, סביר להניח שהמניע שלכם לאכילה הינו קוגניטיבי, ומכאן שהסיכוי שלכם לרדת במשקל באמצעות דיאטות אינו גבוה. יחד עם זאת, ניתן בהחלט לעשות שינוי משמעותי בגישות ובהרגלי החשיבה בכל הקשור לנושאי תזונה ואוכל.

משמעותה של  אכילה קוגניטיבית 

בני אדם אוכלים עקב שני מניעים עיקריים - האחד הוא רעב פיזי המלווה בתחושות גופניות כדוגמת חולשה, קרקור בבטן או חוסר נוחות. תחושות אלו מהוות איתות של הגוף להיותו נדרש למקורות אנרגיה, ולכן אכילה עקב רעב גורמת לשובע, סיפוק, הנאה ושביעות רצון לטווח ארוך. הסיבה השנייה שבגללה בני אדם אוכלים הינה קוגניטיבית, כלומר שתחושת הרעב אינה מתחילה בגוף אלא במחשבות. אכילה ממניעים אלו עשויה להגיע מרגשות ולאו דווקא מצרכים פיזיים, ובמילים אחרות אכילה מסיבות קוגניטיביות מהווה מנגנון פיצוי רגשי המנסה לעמעם, להדחיק או להעלים תחושות כדוגמת חוסר משמעות, דיכאון, מתח או חוסר ביטחון עצמי. אכילה מסוג זה לכאורה מעניקה פיצוי והקלה בעומס או בקושי רגש, אך בפועל גורמת לתחושת מלאות לא נעימה, ויכולתה להעניק מענה לצרכים נפשיים הינו קצר טווח. וכמובן, היא גם אינה פותרת את הבעיה הנפשית אלא רק מקבעת אותה.

מה זה אומר – "לחשוב רזה"

על מנת "לחשוב רזה" יש צורך להבין כיצד חושבים אנשים שהינם רזים במהותם. ראשית, אנשים רזים באופן טבעי אינם מייחסים חשיבות רבה להיותם רזים, אך הם כן מודעים לתוצאות אכילתם ולתחושה שהיא תספק להם בטווח הקצר והארוך. כמו כן, הם אוכלים כשהם רעבים כמעט ללא הגבלת מרכיבי התזונה, ואין להם בעיה או תחושת החמצה כשהם מוותרים על מנת אוכל טעימה.  מנגד, אנשים שסובלים מבעיית משקל, גם אם אינם שמנים, נוטים לדמיין ולהשתוקק למאכלים טעימים ולהתייחס להנאה הגלומה באכילה עצמה. על כן, קשה להם לוותר על מנת אוכל טעימה גם אם אינם רעבים, והם נוטים להדחיק את התחושה שיחוו אחרי האוכל ואת השפעתו עליהם בטווח הקצר או הארוך. בנוסף, לאחר שהגזים באכילה חווה לעיתים קרובות אדם "שמן" תחושת כשלון, לאור אי יכולת לעמוד בפיתוי שהאוכל מציב. לעומתו, אדם רזה שהגזים באכילה פשוט יחשוב שאינו רוצה לחוות עוד פעם תחושות לא נעימות הכרוכות במלאות יתר, מה שמהווה מניע ממריץ שלא להגזים באכילה. כלומר, בסופו של דבר אנשים רזים נהנים יותר מאוכל יחסית לאנשים שמנים, מאחר שהם אוכלים סוגי וכמויות מזון שיגרמו להם להרגיש טוב.

אז מה לעשות?

על מנת להפסיק "לאכול מהראש" יש קודם כל להבין שמקור האכילה שלכם הינו מחשבתי או רגשי, ואינו נובע מתחושה אמיתית של רעב וצורך פיזיולוגי. לאחר מכן, יש לזהות את המניעים לאכילה קוגניטיבית, ולהתחיל תהליך של שינוי תבניות חשיבה ומציאת כלים חלופיים לאוכל עבור התמודדות עם קשיים בחיים. שינויים אלו, שלעיתים נדרש סיוע מקצועי על מנת לזהותם ולייצרם, יובילו לכך שהאוכל כבר לא ישמש כפיצוי לצרכים רגשיים. כך כמות האוכל הנצרכת תרד ותוגבל בעיקר למימוש צרכים פיזיולוגיים. במקביל, יש להכיר ולפתח הרגלי תזונה בריאים ומאוזנים המותאמים למצבו הפיזי והבריאותי של כל אחד. 

לשמור גם על בריאות הגוף עם תזונה נכונה 

אמנם במקרים רבים מקור השמנה מצוי בראש, אך על מנת ליצור הליך הרזיה בריא, מאוזן ומוצלח יש גם לשנות את מאפייני התזונה עצמה ולספק לגוף את כל אבות המזון שהוא צריך. כך למשל, אצל אנשים רבים הסובלים מעודף משקל קיימת גם נטייה לרמות גבוהות של אינסולין שאינו בריא, וגם מעצים גם את הכמיהה לצריכת מזונות מתוקים. במצבים אלו יש להחליף את הצורך במתוק ולגרום לתחושת שובע על ידי הגברת צריכתם של חלבונים וירקות. כלומר, סיפוק הצרכים של הגוף יוצר הרמוניה במערכותיו ולמעשה תומך בשינוי גישות חשיבה הקשורות בהשמנה.

חזרה לרשימה