מתוך-->כדאי לדעת-->מלח - הכל עניין של מינון...

אין ספק שהאדם המודרני צורך יותר מידי מלח, ותופעה זו מובילה לתחלואות המוכרות על ידי ארגוני בריאות במערב. אכן, מדינות רבות ובהן גם ישראל פועלות להפחתה הדרגתית ועתידית של כמויות המלח הנצרכות, על ידי שינוי גישות רפואיות, תעשייתיות וציבוריות. ואולם, עד שגישות אלו ייושמו ויתייצבו על כל אחד לקחת אחריות אישית ולדאוג לווסת את כמות המלח שהוא ובני משפחתו צורכים.

מלח - למה וכמה?

מלח משמש את האדם כבר עשרות אלפי שנים כאמצעי לשימור מזון, וכתבלין זול ובסיסי. יתרה מכך, למי ששלט בשוק המלח בימים עברו הייתה גם השפעה מהותית על כלכלת המדינה או הממלכה. ואולם, בד בבד עם גילוי התבלין החל האדם לצרוך הרבה יותר מלח מהדרוש לגופו, מה שהגדיל את שיעורי התחלואה והמוות. למרות היותנו מודעים לבעיה זו כיום, אנשים עדיין צורכים כמויות גדולות מידי של מלח, בעיקר בשל היותו מרכיב אלמנטרי במזון התעשייתי והמעובד. על מנת לצמצם את כמות המלח שאנו אוכלים, חשוב להכיר את תפקידו של התבלין ואת הבעייתיות שבצריכתו המוגזמת. כמו כן, יש לדעת מהן הכמויות המומלצות וכיצד להפחית את הצריכה האישית.

חשיבות המלח לאדם 

מלבד כלוריד, הנתרן שמהווה מרכיב עיקרי במלח משמש את גוף האדם לתפקידים ומטרות רבות.  בין היתר הוא מסייע לעבודת הכליות ולפעילות תקינה של קצב פעימות הלב, עוזר לשרירים להתכווץ ותורם להעברת אותות עצביים. בנוסף, תפקידו של הנתרן לווסת את נפחם של נוזלי הגוף ולאזן את יחסי הבסיס והחומציות בגוף. הנתרן נספג במלואו בקרב אנשים בריאים באמצעות מערכת העיכול  ומופרש דרך מערכות השתן, הזיעה והצואה. ואולם, למרות חשיבותו הבסיסית האדם צורך בפועל הרבה יותר נתרן מהדרוש לגופו, מצב ההופך מרכיב מזון זה לבעייתי ולמסכן את הבריאות.

הבעייתיות שבצריכת מלח מוגברת

נמצא כי הגורם העיקרי שמשפיע על יתר לחץ דם הוא המלח. למעשה, מסתבר כי השפעתו השלילית על לחץ הדם גדולה אף יותר מגורמים מוכרים אחרים כמו עישון, צריכת מזונות עתירי שומן, או צריכת אלכוהול. יתר לחץ דם מהווה את הגורם המרכזי לאירועי לב ושבץ מוחי, וגורם ל- 13% ממקרי המוות בטרם עת ברחבי העולם. מעבר לכך, נמצא קשר בין צריכת מלח מוגזמת לבין בצקות, מחלת הסוכרת, אסתמה, סרטן קיבה, אבנים בכליות ומחלות כליות אחרות. בנוסף, נמצא קשר בין  צריכה מוגברת של מלח לבין מחלות אוטואימוניות שונות, וכמו כן קיים קשר עקיף בין השמנה לצריכת מלח, בייחוד עקב העדפת משקאות קלים וממותקים הנצרכים לצד מזונות מלוחים.

אז כמה מלח יש לצרוך?

האדם המודרני הממוצע צורך פי 2 ואף פי 3 מכמות המלח היומית המומלצת, כאשר הצריכה המוגזמת בולטת בכל שכבות וגילאי האוכלוסייה. צריכת הנתרן המומלצת כיום בישראל לאדם בוגר בריא נעה בין 1500 עד 2300 מ"ג ליום, שווה ערך לכפית מלח ביממה. מעבר לכך, כמות המלח המומלצת משתנה בהתאם לגילו של האדם, מצבו הפיזי והבריאותי, וכן בהתאם לרמת הלחות בסביבה, גובה הטמפרטורות ומידת הפעילות הספורטיבית של כל פרט. יחד עם זאת, יש לציין כי המלצות ארגון הבריאות העולמי עומדות כיום על צריכת מלח מקסימאלית של עד 1500 מ"ג לאנשים מגיל 9 ועד 50.

כיצד כל אחד יכול להפחית את צריכת מלח

חשוב לומר כי צריכה מוגברת של מלח אינה טמונה לרוב במזונות עשירים בנתרן, אלא בעיקר במזונות הנצרכים על בסיס יומיומי בכמויות ובתדירויות גבוהות. בפועל, מרביתו מגיע ממזונות מעובדים. ליתר דיוק, כ- 80% מהמלח מגיעים ממזון מעובד, רק 15% ממלח המוסף למזון בעת בישולו או אכילתו, וכ- 10% נמצאים באופן טבעי במזון. מדובר במזונות כדוגמת עופות ובשר המוכשרים על ידי מלח, וכן במאכלים כמו חומוס, אפונה או תירס הנרכשים כמוצר מעובד. לכן, בתור התחלה יש לבחון כל מזון מעובד מבחינת כמויות המלח שהוא מכיל. הכמויות מצוינות ברכיבי המוצר בתור מלח, אבקת אפיה, סודה לשתיה, סודיום גלוטמט, סודיום ניטרט, מונוסודיום גלוטמט ודי סודיום פוספאט. מעבר לכך, יש להפחית בהדרגה את כמות המלח במזון, להתרגל לצרוך מזון פחות מלוח ולפצות על חוויית הטעם באמצעות עשבי תיבול טריים ותבלינים שונים כמו חומץ, תימין או חרדל.

לסיכום

אין ספק שהאדם המודרני צורך יותר מידי מלח, ושתופעה זו מובילה לתחלואות המוכרות על ידי ארגוני בריאות במערב. אכן, מדינות רבות ובהן גם ישראל פועלות להפחתה הדרגתית ועתידית של  כמויות המלח הנצרכות, על ידי שינוי גישות רפואיות, תעשייתיות וציבוריות. ואולם, עד שגישות אלו ייושמו ויתייצבו על כל אחד לקחת אחריות אישית ולדאוג לווסת את כמות המלח שהוא ובני משפחתו צורכים.

חזרה לרשימה