מתוך-->שיחת השבוע-->התמדה בדיאטה - למה כל כך קשה לנו איתה?

שיחת שבוע מספר 18

רב האנשים חושבים שהבעיה שלהם בתהליך הרזיה היא חוסר התמדה אבל אנו מאמינים שחוסר ההתמדה הוא תוצאה, תוצאה של משהו אחר לגמרי שקורה לנו כשאנחנו מתחילים לנקות את התזונה שלנו מחומרים ממכרים ומטשטשים. וזה קורה לכל מי שמפסיק לאכול יותר מדי ומתחיל לאכול מזון בריא.

מה הסיבה האמתית והעמוקה שיושבת מתחת לחוסר היכולת להתמיד?

זה קורה לכל מי שמוריד את המזונות הממכרים (נו.. אתם יודעים אילו מזונות עושים לכם את זה...). “הדיאטה עושה אותי עצובה” – האמנם?

זה לא השינוי באכילה שעושה אותי עצובה, שכן דרך האכילה שלי עושה אותי מאושרת קלה ונינוחה.

זה/זו פשוט אני שעצוב/ה! אני עצוב/ה לראות שיש סבל בעולם, לפני כן הייתי עסוק/ה בכמה אכלתי אז התעלמתי מהקבצן הזה שיושב על המדרכה בסמוך לגינה. אני עצוב/ה על כל מיני דברים שוויתרתי עליהם, כשאכלתי פשוט לא ידעתי שאני אוהב/ת אותם ועכשיו כשאני לא מאביס/ה את עצמי, אני מצליח/ה להקשיב לרצון שלי ומסתבר שאני רוצה כל מיני דברים...

כשאני לא עסוק/ה בכמה הבטן שלי שמנה ואני יוצא/ת לרחוב אני מתחיל/ה להבין דברים על עצמי ועל התקשורת שלי עם אנשים.

אני יודע/ת, שאם לא הייתי במסגרת הייתי כבר מזמן רצ/ה לאכול. אבל גם יודע/ת שרק ככה – רק ככה, בלי לטשטש את עצמי, בלי לסמם את עצמי בעוד עוגה או שוקולד אני באמת יכולה להכיר את עצמי, ככה נקי. להכיר את המחשבות שלי, להכיר את הרצונות שלי –  להרגיש !

אז כן, יש לי חור בלב לפעמים, למדתי לשהות בו רגע...

פעם ממש פחדתי מהחור הזה, היום אני אפילו קצת מחכה לו.  הוא תמיד מספר לי דברים מעניינים על עצמי על הצרכים המדויקים שלי,  על הרצונות שלי. כשאני מבינ/ה את הצורך שלי, לפעמים אני עושה שינוי קטן או גדול ולפעמים אני לא משנה כלום, ועצם ההקשבה לעצמי ממש מספיקה".

כל מי שמשתמש באוכל "כסם”, כשאנו מתנקים מאכילת יתר מטשטשת, אנו נשארים חשופים, ללא ההרגל, חשופים למחשבות ולרגשות.

הרגש לכשעצמו אינו בעיה – הפחד מהרגש הוא הבעיה.

אז זו לא הדיאטה או התפריט שעושה אותך עצובה. זו/זה את/ה לפעמים עצוב/ה, והאמת, שזה ממש בסדר כי ככל שתאפשר/י לעצמך להרגיש יותר, הצורך שלך לאכול ירד. ואם תשימ/י לב, תוכל/י לראות שתמיד תמיד את/ה נשבר/ת באותה נקודה ריגשית.

סלט חצילים אפויים פיקנטי וטעים

החומרים:

בכל הכמות יש 4 מנות ירק

1 חציל קלוף וחתוך לקוביות

2 עגבניות, קלופות וחתוכות לרצועות

אופן ההכנה:

1.       מקלפים את החציל (לא את כולו אלא קילוף זברה - פסים).

2.       חותכים את החציל לקוביות די גדולות ומניחים על נייר אפייה בתבנית של התנור. ממליחים ומזלפים מעל תרסיס שמן זית.

3.       אופים בחום של 200 מעלות למשך כ- 50 דקות עד שהחצילים מוכנים.

4.       בסיר מרססים שמן זית ומטגנים את הבצל הקצוץ עד שקיפות.

5.       מוסיפים את העגבניות, הפלפל האדום, השום והפלפל החריף, מערבבים היטב, מוסיפים כף מים (לא יותר) ומאדים במשך 5 דקות.

6.       מוסיפים את החצילים, ממליחים שוב במידת הצורך ומוסיפים פפריקה (אין כל כך צורך כי כבר נהיה צבע יפה).

7.       לסיום מפזרים פטרוזיליה קצוצה ונהנים.

חזרה לרשימה