מתוך-->כדאי לדעת-->שומן והשמנה חלק ג'
1. בעלי דימוי עצמי ירוד, והוא כידוע קשור גם לדימוי הגוף ותלוי בו.
2. מי שחסרה לו אהבה עצמית - קיימת המחשבה שלא מגיע לי משהו טוב ו"מכיון שאני אוכל ללא גבולות מגיע לי עונש על החזירות..."
3. בעלי קושי בשליטה עצמית, הלוקים באימפולסיביות וחוסר יכולת לדחות סיפוקים. דחיית סיפוקים ואימפולסיביות קשורים ליכולתנו בשליטה עצמית והצלחה בחיים.
• רבות דובר על המחקר שנערך על ילדים בני שנתיים, שהציעו להם סוכריה אחת כעת או 2 סוכריות בעוד 10 דקות. בטווח של עשרות שנים גילו כי הילדים שהצליחו לדחות סיפוקים והעדיפו 2 סוכריות עוד 10 דקות, הצליחו יותר בחיים...
4. המתקשים בהצבת גבולות - מוכר לכולנו המושג "להציב גבולות", אך הוא כל כך קשה לנו שהרי יש לנו רצון, ובעולם הפנטזיה של כל אחד מאתנו, כל משאלותינו, כל רצונותינו, כל תשוקותינו מתמלאים בהינף יד. לצערנו ולשמחתנו, בעולם האמיתי יש גבולות לכל אחד ואחד מאיתנו. גבולות שמציבה המציאות, גבולות שהדת, התרבות והמדינה מציבות, גבולות שכל אחד מאיתנו מציב לעצמו. כי ברור לכולם שזו הדרך היחידה לחיות יחדיו בעולמנו, ובביטחון.
אבל כאן מדובר על הצבת גבולות לעצמנו, זה לא תמיד קל, לעתים זה קשה ולעתים זה אף קשה מאוד! האוכל שהכרחי להשרדותנו והינו כה זמין ומחמם את הלב והנשמה, מהווה פיתוי ענק לפריצת גבולות. לעתים זה המקום היחיד בחיי שבו אני משחרר שליטה - "בא לי" - אני חוזר לילדות, שם עדיין אין גבולות ברורים...
5. הבורחים מאחריות - בדרך של מיקוד שליטה חיצוני – "לא אני אשם". מישהו/משהו אחר אשמים. "איני יודע למה אכלתי ..." (אז מי יודע..?)
6. כשמיטשטש הגבול בין רעב פיזי לרעב רגשי - אוכלים כדי להרגיש או כדי לא להרגיש... ולמעשה האוכל נותן מענה (פיזי) שאינו הולם את הצורך (הרגשי).
7. הצורך באהבה והצורך לרצות את הסביבה - בשנים עברו ילדה טובה היתה זו שמסיימת את הצלחת. כיום, אצל אימהות רזות - ילדה טובה אינה אוכלת (שולטת, מתאפקת ולא "מתחזרת") וצריכה להיות רזה. כיום, הסביבה מלחיצה – "תרדו במשקל" – תהיו יפות, רזות, מצליחות, נשות קריירה... וכל זה ללא אוכל (כמעט..).
8. מי שעבר/ה התעללות והזנחה בגיל הילדות וההתבגרות - נא הכירו את אפקט פיגמליון.
• כפי שעלה במסגרת מחקר שנערך על כיתת ילדים נבדק האי.קיו. של כל תלמיד בכיתה ונמצא שהאי קיו של כל התלמידים היה כמעט שווה לחלוטין. הממצא היה חסוי בפני המורים והתלמידים. למורים אמרו שעל פי הבדיקה כנראה שילדים מסויימים יהיו מאוד מוצלחים בעתיד- דבר שלא היתה לו כל אחיזה במציאות. לאחר שנה מדדו שוב אי.קיו. לכל תלמידי הכיתה ומצאו שלאותם ילדים מסויימים אכן היה אי.קיו. יותר גבוה. בניתוח הנסיבות התגלה שהמורים הרעיפו על אותם תלמידים מסויימים תשומת לב רבה, נתנו להם להשמיע קולם ולענות ועודדו אותם בכל דרך אפשרית, דברים שלא עשו עם התלמידים האחרים. שהרי נאמר למורים שכנראה רק הילדים המסויימים יהיו המוצלחים בעתיד.
• גם התנהגות הפוכה יוצרת תוצאה ידועה מראש - ילד מוזנח או ילד שעובר התעללות, בין פיזית, בין רגשית, מרגיש חסר ערך ולא שווה ובד"כ הוא גדל להיות כזה.
9. מי שהאוכל זמין לו וקל להשגה.
10. כשיש מודל בעייתי בבית בהקשר זה – לכל בעיה הפתרון הוא אוכל... "תאכל משהו ותרגיש
יותר טוב...", כשילד בוכה מציעים לו ממתק כדי לנחמו...
11. מצד אחד אידיאל היופי כיום הוא רזון, מצד שני אנחנו בתרבות השפע – לא כולנו עמידים
בפני המסר המתעתע הזה: יש מהכל והרבה, קח/י כמה שתרצה/י אבל במידה...!
12. אחרון בסדר העדיפויות – אנשים הנוטים לשים אחרים במוקד ולא את עצמם.
13. בעלי יצירתיות בלתי ממומשת – קל מאד לממש יצירתיות באוכל. נהנים ליצור ולהאכיל את
הסביבה. למצוא חן, לזכות במחמאות... ליצור ולא לאכול? לא כל אחד יכול...