מתוך-->כדאי לדעת-->שומן והשמנה - חלק א'
שומן והשמנה - חלק א'
לא! השאלה היא רק המינון, הכמות והמיקום של השומן בגוף.
שומן מתחיל להזיק כאשר אנחנו נכנסים לתהליך השמנה, או אז כמות השומן היא מעל הרף המומלץ והשומן מתחיל לגרום נזקים.
1. כאשר אנחנו אוכלים יותר מידי וזזים פחות מידי, הגוף מכניס יותר אנרגיה (=קלוריות) מהכמות אותה הוא צורך לקיומו ולתחזוקתו.
2. איכות חיים ירודה - יש אנשים שהפרנסה אינה מצויה בכיסם ואין ידם משגת לקנות אוכל בריא, מאוזן ומזין והאלטרנטיבה העומדת בפניהם היא לאכול אוכל זול ומשביע. המשמעות התזונתית היא בעיקר פחמימות לא איכותיות שמאידך זולות ומשביעות, אך מנגד ממכרות ומשמינות.
3. הקושי להתמודד עם מידתיות - כשאנחנו אוכלים, איננו אוכלים לשבוע כדי לשרוד, אנחנו אוכלים הרבה מעבר לכך.
4. התמכרות - אנחנו מחפשים שליטה על גורלנו. אנחנו פוחדים מחוסר הוודאות של העתיד. המציאות מלמדת אותנו כי גורלנו תלוי גם בדברים שאיננו יכולים לשלוט בהם וזה מפחיד. כולנו פוחדים מאי הוודאות ומחפשים משהו שירגיע ויעודד אותנו. יש הלומדים כי הפחד עצמו מפחיד הרבה יותר מהמציאות ממנה פוחדים ולומדים לחיות עם הפחד, להשלים איתו ולנתב אותו לתועלתם ויש המתמכרים למשהו שמרגיע אותם. האוכל האורב לנו בכל פינה, אותו הננו צורכים כל יום מחדש, מהווה פיתוי ענק למי שמחפש מרגוע מפחדיו. אנחנו גם חושבים שזה לא מזיק כמו סיגריות וסמים ולא דורש מאמץ כמו ספורט ומכאן הדרך להתמכרות קצרה מאוד.
5. ברגעים של כעס, תסכול, קושי, חוסר רוגע ועצבנות, כשאנחנו זקוקים לקול מרגיע ואוהב אנחנו רצים לאוכל שמחמם (רק את הגוף ולא את הנפש) ומרגיע, ותמיד נמצא שם בשבילנו ללא תנאי. ברגעי קושי בלתי נסבל, כשקשה לנו להתמודד עם המציאות, האכילה מסיחה את הדעת => איננו מרגישים את הקושי ולכאורה תמו כל צרותינו...
גם ברגע של שעמום פנימי האוכל מהווה עיסוק וחבר לשעת צרה ואפילו ברגעי שמחה, חלקנו זקוקים למי שיהיה לצידנו ויחלוק אתנו רגעים אלה ומי הכי זמין ומתרצה לכל מאוויינו? האוכל.
אנחנו קוראים, עובדים - קצת נמאס ומשעמם לנו תוך כדי... מרגישים "מרוקנים"... שותים קפה חם שעל הדרך גם קצת יחמם אותנו, אבל אנחנו רוצים שיהיה יותר טעים ויותר חמים ואז מתגנבת לה העוגייה, התמר, הפרי היבש... ובלי שנשים לב אכלנו, לא כי אנחנו רעבים, אלא כי אנחנו זקוקים להרגיש מלאות, אולי להרגיש חום, אולי להרגיש חיבוק ואולי להרגיש אהבה ואולי...???
6. מפגשים חברתיים סביב האוכל - אנחנו מדברים עם אדם נוסף, קשה לנו מפגש העיניים, מביך לעתים... קשה לנו העמידה, עמידת הגוף, התנוחה שלו, שפת הגוף, אנו ערים במודע או בתת מודע למסר שגופנו משדר כשהוא כולו חשוף ולכן קל לנו יותר לשבת בצוותא מסביב לשולחן. אנחנו פחות חשופים לבני שיחנו, רק חלק גופנו העליון נראה. אבל הכיצד נשב מסביב לשולחן עם חברים, בני משפחה, רעים לעבודה, או כל בן שיח אחר ונקשיב בלבד, נתרכז בבני שיחנו ובשיחה? אנחנו זקוקים מפעם לפעם להסחת הדעת ורצוי שתהיה בדרך מנומסת ונעימה לכולם. מה הכי זמין, הכי נענה למאוויינו והכי מנומס אם לא השתייה החמה, או האוכל עצמו...? בל נשכח לרגע שעל הדרך האוכל גם מחמם אותנו, מרגיע אותנו, ממלא ומחזק את ביטחוננו מול כל האחרים ,וכך מצאנו את הנוסחה המנצחת - פעמיים כי טוב- גם חבר וגם אוכל.