מתוך-->שיחת השבוע-->שיחת שבוע 36

4.5.14-10.5.14

אני לגופי וגופי לי...

לתהליך ההרזיה קצב משלו. אנו יודעים מה אנו רוצים להשיג בתהליך, אך לעתים יש פער בין הרצוי והמצוי.

חשוב שנפתח יכולת לגשר על הפער בין המצוי והרצוי בתהליך ההרזיה. למשל, גם אם לא הגענו למשקל הרצוי - יש הרבה דרגות ביניים בין שמן ורזה, או בין הצלחה וכישלון. 

חשוב לשקם את הקשר בינינו לבין גופנו, כך שנוכל להתחיל לחוות חוויות של הצלחה, הנאה וטיפוח של הגוף וכן לשנות את השיח הפנימי לאוהד, מפרגן ומעודד.

שינויים בדיאלוג הפנימי ובהתנהגות של האדם כלפי גופו יאפשרו לו לפתח עמדה של קבלה עצמית מצד אחד לצד עמדה איתנה של שימור רמת המחויבות המעשית לשינוי.

ההישג המרכזי בטיפול בהשמנה הוא אמונה, שהולכת ונבנית, ביכולת האדם להתמודד אחרת עם אותם הקשיים שהובילו אותו בעבר לאכילה בניגוד לאינטרסים שלו. אמון זה נבנה כתוצאה מתרגול מתמשך של המיומנויות הנרכשות והפנמה של דרכי התמודדות חדשות למצבי סיכון ישנים ומוכרים.

• אלו שינויים השגנו בתהליך ההרזיה?

• האם יש לנו שאיפות שבינתיים לא ניתן להגשימן?

איך הצבע של האוכל משפיע עלינו?

מחקר חדש שמגלה כי ככל שמתבגרים אנחנו מעדיפים פחות צבעים באוכל שלנו. איך צבעים משפיעים על התיאבון שלנו, על איזה צבע אפשר לוותר, ובאיזה צבע צריכים להיות הכלים בהם אתם אוכלים?

המחקר מבליט את ההבדל המהותי בין העדפות המזון בגילאים השונים, לפיו, ככל שמזדקנים, העדפות של מגוון מזונות מצטמקות. בזמן שילדים מעדיפים מזון צבעוני, (בניסוי נרשמה העדפה לצלחות מזון עם שבעה פריטים שונים בשישה צבעים שונים), המבוגרים נטו להעדיף רק שלושה פריטים בשלושה צבעים.

מחקרים רבים נעשו בעבר על השפעת הריח, צבע וטעם על האכילה שלנו, אין ספק, גם ליצרנים וגם לאנשים המקצוע, שלצבע של האוכל, ואפילו לצבע של הצלחת שלנו, יש השפעה על כמות האוכל שאנו אוכלים, באופן בלתי מודע, כמובן.

אכילה מתוך זיכרון

ההעדפות שלנו בבחירה של המזון אותו אנו אוכלים מבוססות על חוויות וזכרונות מהעבר, ולכל אחד החוויות שלו. בעיקרון כמעט כל דבר משפיע על האכילה שלנו. החל מאריזות ותוויות ועד צורות, צבעים וריחות. אנחנו אפילו לא מודעים לרוב הגורמים שמשפיעים עלינו. הרוב מתבצע בתת המודע.

מספיק שנראה אוכל, אפילו בתמונה, כדי שהגוף שלנו יתחיל לשחרר מיצי עיכול והורמונים, כאילו ממש התחלנו לאכול. אפילו מחשבה על אוכל עשויה לגרום לאותה התגובה בדיוק. אין שום ספק, שצבעים ופרזנטציה של מנה משפיעים על הכמויות שאנחנו אוכלים, כמו למשל, אכילה שלא במצבי רעב.

מראה של מנה יכול לגרום לנו לרצות לאכול ממנה גם אם אנחנו כלל לא רעבים אפילו אם זה מאכל שלא טעמנו אף פעם. או להפך, לא לרצות לאכול מנה מסוימת כאשר היא חסרת אסטטיקה או בצבע שגורם לנו דחייה.

המחקר הראשי ששינה למעשה את התפיסה על ההסתכלות שלנו על השפעת הצבע על האוכל פורסם לפני מספר שנים ונערך על ידי פרופסור לשיווק  מאוניברסיטת אילנוי, בארצות הברית. 

מחקר זה הוכיח מעל לכל ספק את האימרה שאנחנו אוכלים עם העיניים, והעיניים יכולות להערים על הבטן. אותו חוקר הוכיח עוד כי צופי קולנוע שנתנו להם דלי גדול במיוחד של פופקורן אכלו עד 50 אחוזים יותר מאלו שניתן להם מיכל קטן יותר, גם כאשר הפופקורן היה לא טרי.

מתכון השבוע - אגסים ברוטב שוקולד 

4 מנות, 1 מנה = 1 מנת פרי + 1/4 מנת חלב

המצרכים: 

4 אגסים בינוניים 

1/2 גביע גבינה לבנה 5% 

4 כפיות קקאו ללא סוכר, 

ממתיק מלאכותי לפי הטעם 

1 כפית תמצית וניל 

2 כפות חלב דל שומן 

מיץ מ-1 לימון 

1 כוס מים 

ההכנה: 

קולפים את האגסים, מוציאים את הליבה ומבשלים אותם במיץ לימון וכוס מים. מקררים וחותכים לחצאים. מקציפים את הגבינה עם 2 כפיות קקאו, ממתיק מלאכותי ותמצית וניל. 

מערבבים את 2 הכפיות הנוספות של הקקאו יחד עם החלב, יוצרים רוטב ומחממים. מגישים שני חצאי אגס לכל סועד, יוצקים עליהם כף רוטב גבינה ויוצקים עליו רוטב שוקולד. 

חזרה לרשימה