מתוך-->כדאי לדעת-->התאהבות - מתכון נעים להרזיה?

התאהבות – מתכון נעים להרזיה?

נהוג לחשוב שהתאהבות היא תכונה מאוד ייחודית של המין האנושי. השאלה המתבקשת היא: הכיצד זה ששני זרים שאין ביניהם ולא כלום מצליחים לפתח קשר ריגשי כל כך חזק (בזמן קצר יחסית), שמטשטש את שיקול הדעת שלהם ומאפיל על תכונות שליליות בולטות של הצד השני, שבעיניהם הוא כליל השלמות?

המקור להתנהגות זו (בעת ההתאהבות) נמצא במספר חומרים כימיים המשתחררים במוח במהלך התקופה והם אלו שיוצרים את שיכרון החושים האחראי לליקויים בשיקול הדעת.

החומר הראשון הוא הפנילאתילאמין  - אמפטמין טבעי המקנה תחושה הדומה לתחושת השיכרות מאלכוהול או לתחושת המיסטול ממריחואנה ויוצר התרוממות רוח ותאווה מינית חזקה כלפי מושא התשוקה. האמפטמין מוריד אף את תחושת התיאבון וזו אחת הסיבות מדוע מרזים בתקופת ההתאהבות, אף יותר כאשר אחד המאוהבים ננטש. יש המתמכרים לחומר הנ"ל ועוברים מהתאהבות להתאהבות בעבור תחושת האופוריה הממכרת... התופעה אכן קרויה: "התמכרות להתאהבות".

החומר השני הוא הדופאמין - הוא משתחרר במוח כבר בתחילת ההתאהבות ומשפיע על התאווה והמשיכה המינית אל הצד השני. העדר דופאמין בגיל מבוגר עשוי לגרום לפריצת מחלת הפרקינסון (הנה לכם עוד סיבה טובה ונוספת שחשוב וניתן להתאהב בכל גיל).

שני החומרים הבאים הם הנוראפרמין והסרוטונין, החומרים הללו, כאשר הם משתחררים בתקופת ההתאהבות - מקנים את ההרגשה העילאית, הרגיעה הנפשית, וכן גם תורמים לשיכוך הכאבים הגופניים והנפשיים. בנוסף, הם יוצרים רצון עז לנתינה, לפירגון ואף להקרבה עבור הצד השני. אגב חומרים אלו הם מרכיבים חשובים בגלולת ה"פרוזאק" ובניגזרותיה. על כן אולי עדיף להתאהב מליטול גלולות.

החומר האחרון הוא האוקסיטוצין (הקרוי גם הורמון החיברות) המשתחרר אצל הנשים בעת האורגזמה החזקה (בעיקר כאשר הן מאוהבות). הוא מגביר וגם משמר את תחושת אהבתה אל הצד השני שגרם לה לאורגזמה. הנה סיבה נוספת וחשובה המסבירה מדוע כדאי לבן הזוג לדעת לענג את בת הזוג ולהביא אותה לאורגזמה.

מאידך, אסור להתעלם שקיים אף צד שלילי בהתאהבות. חלקנו עושים שגיאות קשות במהלך ההתאהבות, שיגרמו לעינויי נפש ואפילו עינויי גוף, לאחר ההתפכחות. הם עלולים להצטער מאוד על שעשו אותם, לעיתים קרובות אין דרך חזרה מהנזק שנעשה...

חזרה לרשימה