מתוך-->כדאי לדעת-->השפעת מצב הרוח על הרגלי האכילה שלנו

העובדה שמצב הרוח משפיע על דיאטה ועל הרגלי האכילה שלנו איננה זרה לאיש, אך בשנים האחרונות היא נמצאה נכונה אף מבחינה מדעית.

העובדה שמצב הרוח משפיע על דיאטה ועל הרגלי האכילה שלנו איננה זרה לאיש, אך בשנים האחרונות היא נמצאה נכונה אף מבחינה מדעית. במחקרים מדעיים שונים שנערכו במסגרת לימודי סיעוד, פסיכולוגיה ותזונה, נמצא, כי קיים קשר הדוק בין מצב הרוח ובין הרגלי האכילה. במחקרים אלה הוכח, כי המצב הנפשי משפיע על התנהגות האכילה, וגם להיפך, התנהגות האכילה משפיעה על מצב הרוח. רגשות, חיוביים או שליליים, משפיעים מאוד על תחושת התיאבון שלנו, על כמות המזון בכל ארוחה, על החשק לזלול ממתקים וגם על הנשנושים שאנו מרשים לעצמנו בין הארוחות.

מדוע אנו אוכלים?

מטרתו העיקרית של המזון היא לספק לגוף את האנרגיה הנחוצה לו לצורך פעילותן התקינה של המערכות השונות, ולאפשר לנו להמשיך ולהתקיים. במקור, היה עלינו לאכול כמויות מדודות רק כאשר אנו חשים רעב. אלא שבשטח קיימות אינספור סיבות נוספות לאכילה, בייחוד לנוכח שפע המזון בעידן המודרני ובגלל הרגלים תרבותיים שונים. אנו נוהגים לאכול בנסיבות שונות ללא קשר לתחושת הרעב, והדוגמאות הן רבות. אנו אוכלים כאשר אנו עצבניים, אנו אוכלים כאשר משעמם לנו, אנו אוכלים כאשר אנו מאוכזבים, נעלבים או כועסים, אנו אוכלים כאשר אנו מאושרים ואנו אוכלים גם במסגרות חברתיות שונות, כדוגמת אירועים משמחים. אנחנו אוכלים בזמן הכנות למבחן, שינון חומר לימודי או תרגול פסיכומטרי. על הרגלי האכילה שלנו משפיעים רגשות שליליים וחיוביים כאחד. עם זאת, השפעת הרגשות השליליים על הרגלי האכילה שלנו שונה מאוד מהשפעת הרגשות החיובים  ועל מה שאנו מכנסים לפינו. 

לכעוס ולאכול

רגשות שליליים של כעס או עצבנות גורמים לדפוסי אכילה אימפולסיביים. במצבים אלה, אנו נוטים לאכול מהר מהרגיל וגם לבלוע מהר, מבלי לתת תשומת לב לאוכל. באותה מידה, צורת האכילה בשעת כעס או עצבנות מתאפיינת בחוסר סדר או מחשבה. כשאנו כועסים אנו נוטים לחטוף מזון מכל הבא ליד, לרוב גם ללא קשר לשאלה אם הוא טעים או לא. דפוס אכילה זה נובע משתי סיבות רגשיות עיקריות: בשעת הכעס האוכל נתפס כדרך לשיפור מצב הרוח, והאכילה משמשת גם כניסיון לשלוט ברגשות הכעס, ולהירגע. הסיבה הפיזיולוגית לאכילת יתר בשעת כעס או עצבנות היא הופעתם של סימפטומים גופניים האופייניים לרעב. בכל מקרה, אכילה מופרזת כתוצאה מרגשות שליליים לרוב מסתיימת לא רק בעוגמת נפש אלא גם בעלייה בלתי רצויה במשקל.

לשמוח ולאכול

לעומת מצבים של כעס ועצבנות, דפוסי האכילה במצבים של אושר ושמחה הם שונים לחלוטין. במצבים אלה, אמנם, אוכלים יותר מהרגיל אך לא כמו בשעת כעס. בשעת שמחה האוכל נתפס כטעים ואיכותי יותר, והאכילה נעשית לצורך הנאה בלבד. בנוסף לכך, הרגשות החיוביים גורמים להאטת קצב האכילה ובעקבותיו גם מתעוררת תחושת השובע מוקדם יותר, וכמות הקלוריות הנצרכת היא נמוכה משמעותית ביחס לאכילה במצבי כעס או עצבנות.

דיכאון, מצבי לחץ ומה שביניהם

שלא כמו במצבים של כעס או של עצבנות, במצבי דיכאון ולחץ האכילה היא סלקטיבית יותר. בזמן דיכאון מפריש המוח הורמונים שונים הגורמים למרכז הרעב והשובע במוח להגביר את התשוקה לסוכרים ולשומנים, שהם יודעים כבעלי השפעה מרגיעה על מערכות הגוף השונות. בשעת דיכאון חולף אנו נוטים לאכול מזון עשיר בסוכרים ובשומנים, כדוגמת שקולד, עוגות ועוגיות. בשעת לחץ נעדיף מוצרים עם אחוזי שומן גבוהים, כדוגמת: גלידה עם קצפת, צ'יפס, גבינות שמנת, חביתה מטוגנת בחמאה וכל סוג מזון אחר העשיר בשומנים. 

חזרה לרשימה