מתוך-->כדאי לדעת-->המוטיבציה - פעם למעלה ופעם למטה

המוטיבציה לעשות דיאטה, כמה חזקה יכולה להיות, כך נפיצה. למה זה קורה ואיך אפשר בכל זאת לשמר אותה?

כשמיכל הגיעה למפגש ניסיון בקבוצה שאני מנחה, ידעתי שהיא תישאר. כשהיא סיפרה לי שגילו אצלה ערכי סוכר גבוהים ושלאמא שלה יש סכרת הרבה שנים, שהיא התקשרה היום בבוקר לדיאטהקלאב לברר מתי יש קבוצה והחליטה לבוא היום, למרות שיש קבוצות יותר קרובות למקום מגוריה, הבנתי שהמוטיבציה שלה בשיא. שהיא כבר בעצם החליטה.

מה קרה למיכל?

מיכל נבהלה. תוצאות בדיקת הדם האחרונות של מיכל העלו אצלה את מפלס החרדה והיא הייתה חייבת לעשות מעשה. העלייה במפלס החרדה הייתה בלתי נסבלת והיא גייסה את כל כולה על מנת להפחית אותה. היא מיד התקשרה לברר על קבוצת הרזיה והתעקשה להגיע למפגש מוקדם ככל האפשר, גם במחיר וויתור על נוחות. במפגש עצמו היא הייתה פעילה, שיתפה את הקבוצה בסיבה להגעתה (למרות שכולם היו זרים לה) ונעטפה בחיזוקים ובעידוד שקיבלה. בהמשך ניכר היה שתוכנית האכילה והפעילות הגופנית בראש סדרי העדיפות שלה. היא הקפידה להגיע לכל המפגשים, להיות פעילה, לאכול בדיוק מה שהמלצתי לה ולעשות פעילות גופנית. התוצאות לא אחרו להגיע. מיכל ירדה במשקלה ורמות הסוכר התאזנו.

ממש באותו היום בו מיכל הצטרפה לקבוצה הגיעה דליה, משתתפת ותיקה, ופניה נפולות. כבר מספר שבועות שדליה, משתתפת פעילה בדרך כלל, יושבת מכווצת בכיסאה ולא פוצה פה. דליה תקועה. השתיקה שלה סיפרה לכולם שמשהו אינו כתמול שלשום, אבל משהו בהצטרפות של מיכל עורר אותה והיא סיפרה, בלא מעט כאב, על הימים הלא כל כך רחוקים, בהם היא הייתה בדיוק כמו מיכל. חדורת מוטיבציה ואופטימיות, בטוחה ששום דבר לא יעמוד בדרכה אל המשקל הנכסף. זה היה בסך הכל לפני מספר חודשים והלך ממש יפה, היא ירדה במשקל, בדיקות הדם השתפרו וחייה התמלאו במרץ ובשמחה. עד שמשהו השתבש. ופתאום כבר לא כל כך מתחשק לה להגיע למפגשי הקבוצה, תוכנית האכילה כבר לא מלהיבה כל כך ובערב יש כל כך הבה דברים יותר חשובים מצעידה בפארק. והמשקל? לפעמים נתקע, לאחרונה אפילו עלה קצת..

מה קרה לדליה?

דליה נרגעה. המצב הפחיד ומעורר החרדה שדחף אותה לעשות דיאטה ולקבוצת התמיכה שלנו חלף. בדיקות הדם השתפרו עם הנשירה המהירה של הקילו גרמים. לא נשאר מה שידחוף אותה קדימה ומהר, לא היה ממה לברוח. ומה עכשיו? עכשיו דליה נאלצת למצוא מקורות כוח אחרים. משהו אחר שיקים אותה כל ערב מהספה לצעידה וייקח אותה למטבח להכין את הארוחות המתאימות לה. מקורות הכוח האלה נמצאים בעתיד ולא בכאן ועכשיו המאיים עליה. בעתיד שבו היא רואה את עצמה שומרת על משקלה החדש ועל בריאותה לאורך זמן, שבו היא נהנית מיתרונות נוספים של משקל נמוך יותר, תזונה נכונה, ביטחון עצמי, מראה, נוחות.

דליה כבר הרבה זמן נמצאת באותה תוכנית אכילה ופעילות גופנית, שינויים בתזונה ובסוג וכמות הפעילות הגופנית יכולים להועיל לה לצאת מהתקיעות. שיתוף הקבוצה בקושי שלה, בתסכול ובייאוש יעזרו לה לצאת מהמקום הזה ולהתקדם הלאה. לדבר את הקושי, להקשיב לאחרים, להזדהות, כל אלה נותנים כוחות ומגבירים את המוטיבציה, מה שדיאלוג עם עצמי לא מאפשר.

כמו אחרים בקבוצה, גם דליה תצא מהשלב בו היא נמצאת, תמצא סיבות חדשות להמשיך ולהתקדם אל המטרה שלה ופעם הבאה שתחול ירידה במוטיבציה, יהיו ברשותה הכלים להתגבר.

הנטייה להשמנה היא מולדת.

להישאר שמן, לעומת זאת, זה לא גורל.

מי שנולד עם נטייה להשמנה יאלץ כל חייו להתמודד איתה. תהיינה תקופות טובות יותר וטובות פחות והמטרה שלנו היא להאריך את התקופות הטובות. הרבה יותר קל ומוצלח להתמודד עם הנטייה להשמנה במסגרת תומכת. השתייכות לקבוצת תמיכה מגבירה את המחויבות לתהליך דרך המחויבות למשתתפים בקבוצה ודרך הדיאלוג והשיתוף. בקבוצות של דיאטהלקאב אתה לא לבד. כולם באותה הסירה. אצלנו בדיאטהקלאב מבינים שלכולם יש את הידע מה לעשות בכדי לרדת במשקל. כולם יודעים מה לאכול וממה להימנע, מה מכיל הרבה קלוריות ומה פחות ולמה חייבים לעשות פעילות גופנית. אצלינו בדיאטהקלאב מבינים, שבמערכת היחסים עם האוכל והמשקל לא הכל רציונלי, לא מספיק לדעת מה לעשות. ולכן בקבוצות שלנו מקבלים (ומעניקים) תמיכה, קבלה, עזרה וכלים ליישם את מה שיודעים.

חזרה לרשימה