מתוך-->כדאי לדעת-->השמנה ודיכאון: ביצה או תרנגולת?

דיכאון קשור להשמנה - זה ברור. אבל, לא ברור מה גורם למה: השמנה לדיכאון או דיכאון להשמנה. כנראה שהתשובה הנכונה היא: גם וגם.

עבור חלק מהאנשים, משקל יתר מוביל לדיכאון, בעוד עבור האחרים, בעיות נפשיות עלולות להוביל לעלייה במשקל. היזון חוזר.

דיכאון קשור להשמנה - זה ברור. אבל, לא ברור מה גורם למה: השמנה לדיכאון או דיכאון להשמנה. כנראה שהתשובה הנכונה היא: גם וגם.

האכילה משמשת אצל חלקנו דרך להתמודדות עם דיכאון, מצב רוח רע ותחושת ריקנות, בניסיון לשפר תחושות קשות אלו. מאידך, האכילה המופרזת והעלייה במשקל יוצרים אף הם רגשות שלילים דומים. וכך ממשיך המעגל הסגור. האכילה המופרזת מעצימה את התחושות השליליות, התיסכול, היאוש, רגשות האשם ומובילה לעיתים לדיכאון, והפיתרון השגוי הוא כמובן לאכול עוד.

מקובל לחשוב שאחד הסמפטומים המאפיינים אנשים הסובלים מדכדוך או דיכאון הינו תאבון ירוד וירידה במשקל, אבל ישנם מקרים לא מועטים של אנשים הסובלים מדיכאון ועולים במשקל או לא מצליחים לעשות דיאטה. לדוגמא: ישנו סוג של דיכאון המכונה דיכאון אטיפי, הבא לידי ביטוי בתאבון מוגבר, אכילת יתר ושנת יתר ושכיחותו גבוהה יותר בקרב אנשים הסובלים גם מחרדה.

מחקר שנערך באנגליה ופורסם ב-Public Health בקרב 9,000 מבוגרים מצא כי סיכוייו של אדם שמן לסבול ממצבי רוח או הפרעת חרדה, כגון דיכאון, גדול ב-25% מסיכוייו של אדם לא שמן. המחקר גילה גם שאנשים בעלי BMI גדול מ-30 הם בעלי נטייה גדולה יותר לסבול מדיכאון, מניה דפרסיה, חרדות ואגרופוביה (פחד מפני מרחבים פתוחים).

הטיפול הקבוצתי

נמצא כי אחת הדרכים לטיפול בבעיות השמנה ודיכאון היא קבוצת הרזיה שהוכחו כפתרון אפקטיבי ומוצלח. הגישה הנכונה לטיפול קבוצתי היא להעלות את ההערכה העצמית של החברים כצעד ראשון להרזיה מוצלחת. בשלב הראשון, חשוב לתת לחברי הקבוצה להרגיש בנוח, להרגיש שהם נמצאים בסביבה בטוחה שתסייע להם לקבל החלטות טובות יותר בנושאים, כגון הרגלי אכילה וסגנון חיים. במהלך המפגשים הקבוצתיים חשוב מאד לקבל עצות לגבי תזונה נכונה ופעילות גופנית, אולם המפתח לעריכת שינויים אלה טמון בבניית ביטחונם העצמי של החברים.

כל אלה חשובים מאד, אולם על מנת להצליח ולשמר שינוי לטווח ארוך, הכרחי שמעבר לעידוד התמיכה הקבוצתית, יתרחש תהליך בו כל משתתף ילמד לזהות באילו מצבים הוא אוכל, מהם הגורמים לאכילה, ומהם ההרגלים והצרכים הנפשיים שמובילים אותו לאכול גם כשאינו חש רעב פיזיולוגי. כל משתתף צריך לדעת להבדיל בין רעב פיזיולוגי אמיתי לרעב קוגניטיבי ורגשי המוביל לעליה במשקל.

במחקר שנערך באנגליה, דרגו המצטרפים לתכנית הרזייה קבוצתית את איכות חייהם כנמוכה מהממוצע באוכלוסייה. לאחר שהצטרפו לקבוצות ההרזיה והורידו ממשקלם, דיווחו על שיפור מהותי באיכות חייהם ועל רוגע, עלייה ברמת האנרגיה ותחושות חיוביות של בטחון עצמי.

חזרה לרשימה