ליצירת קשר
שם
דוא"ל
טלפון
הערות
מה התשובה לתרגיל שבתמונה?*
(כתבו ספרות בלבד)

התסמונת המטבולית

היא אובחנה כבר בשנת 1988 וכרבע מהאוכלוסיה לוקה בה. המניעה והטיפול בה ברורים וידועים, אך השכיחות שלה לא יורדת. התסמונת המטבולית - הרוצחת השקטה

תסמונת מטבולית הינה קבוצה של הפרעות מטבוליות המגבירות את הסיכון למחלות לב וכלי דם ולסוכרת. אחד מכל חמישה בני אדם סובל ממנה וההיארעות שלה עולה עם הגיל ועשויה להגיע עד 50% בעשור השישי והשביעי. נשים וקשישים בעלי סיכון גבוה יותר ופחות מאובחנים כלוקים בתסמונת. 

התסמונת הוגדרה לראשונה בשנת 1988 והגיעה להגדרתה הסופית בשנת 2001 על ידי ה NCEP (National Cholesterol Education Program) האמריקאי.

מאפייני התסמונת הם:

• רמה מוגברת של סוכר בדם בצום (מעל 100)

• השמנה בטנית, הנמדדת בהקף המתניים באזור התבור (מעל 102 ס"מ בגברים, מעל 88 ס"מ בנשים).

• רמות כולסטרול טוב נמוכות (HDL) (מתחת ל40 בגברים, מתחת ל 50 בנשים)

• רמות שומנים גבוהות בדם (טריגליצרידים), (מעל 150)

• לחץ דם גבוה מ 130/85

המכניזם המדויק של התפתחות התסמונת אינו ידוע דיו, אך קיים מכנה משותף ללוקים בה: רב הלוקים בתסמונת מבוגרים, בעלי עודף משקל, בעלי אורח חיים לא פעיל (יושבני) ובעלי עמידות לאינסולין. אדם הסובל מאחד משלושת המאפיינים הנ"ל יוגדר כבעל תסמונת מטבולית. יחד עם זאת, כוחה של ההשמנה הביטנית כמנבאת התפתחות גורמי סיכון גבוהה מכולם.

מהי ההשמנה הבטנית ולמה היא מטרידה אותנו?

ההשמנה הביטנית מתחלקת לשני סוגים: השמנה תת עורית, הנמצאת בין שכבת השריר לעור וההשמנה התוך בטנית, הנמצאת מתחת לשכבת השריר ועוטפת את האברים הפנימיים.

השומן התת עורי אולי מקנה את מראה הבטן הרפויה, אבל השומן התוך בטני הוא המסוכן יותר. השומן התוך בטני מפריש חומצות שומן חופשיות וחומרים גורמי דלקת לזרם הדם והוא נמצא כגורם לעמידות לאינסולין.

העמידות לאינסולין עומדת בבסיסה של התסמונת וגורמת לעליה ברמת הסוכר המתפתחת בהמשך למחלת הסכרת. רמות אינסולין גבוהות גורמות לא רק לעליה ברמת הסוכר בדם, אלא גם לפגיעה בכלי הדם, בעיקר כלי הדם הגדולים, לעליה ברמת השומנים בדם (טריגליצרידים), לקרישיות יתר ולהתפתחות יתר לחץ דם. כל הגורמים האלה מעלים ממשמעותית את הסיכון למחלת לב. עמידות לאינסולין בטווח הארוך מתישה את הלבלב ומפחיתה מיכולתו להפריד אינסולין.

קיים מגוון אסטרטגיות למניעת התסמונת והוא מבוסס על שינוי באורח החיים וכולל הגברת פעילות גופנית, למשל 30 דקות צעידה ביום, הפסקת עישון, הפחתת צריכת שומן בדיאטה והפחתה בכלל של צריכת קלוריות וירידה במשקל על ידי דיאטה מבוקרת וטיפול תרופתי לאיזון הסוכר, משק השומנים, קרישת הדם ולחץ הדם.

ירידה של 10% במשקל משפרת לחץ דם ורמות סוכר ושילוב עם פעילות גופנית מקטין את הסיכון למחלות לב, שבץ וסכרת.

 

חזרה לרשימה