מתוך-->כדאי לדעת-->דיאטה ויציאה לחופשה (מהדיאטה?)

אז מה? גם החופשה הקרובה הולכת להיות המסמר האחרון בארון המתים של הדיאטה הנוכחית? ואולי בכל זאת הגיע הזמן להתחיל לחשוב קצת אחרת ?

לפני שבוע הפכנו צד ואוטוטו גם האוגוסט הזה יסתיים ואיתו גם יתרת העובר ושב של רובנו. מי שלא הספיק (או תכנן שלא), ינצל כפי הנראה את מה שנותר לחופשה עם הילדודס, מה שלפחות יפנה למי שלא קצת עומס מהכביש.

ולא מספיק שזו הולכת, כפי הנראה, להיות חופשה מיוזעת ודביקה, ואם לא, אז מאד מאד צפופה, זו גם הולכת להיות חופשה שמתנגשת התנגשות חזיתית עם תוכנית הדיאטה שהתחלתם בדיוק אחרי ובעקבות החופשה האחרונה שלכם. זוכרים? פסח?

אז מה יהיה שונה הפעם? שוב תשברו בשם החופש ופריקת העול? שוב תאכלו כפי יכולתכם אלפי קלוריות בשביל לא לצאת פראיירים? שוב תעלו במשקל כי בחופשה אי אפשר לעשות דיאטה? שוב תאביסו את הילדים כי הם יהיו נורא מסכנים אם לא תקנו להם עוד ארטיק?

אולי כן ואולי לא. בחירה שלכם.

אבל עד שאתם בוחרים, אולי שווה לחשוב קצת מחוץ לקופסא.

וזה לא כל כך רחוק, המחוץ לקופסא הזה.

תסתכלו קצת סביבכם ותתמקדו באנשים הרזים. יש כאלה. לא הרבה, אבל מספיק בשביל שאי אפשר יהיה לפספס אותם. הם לא שייכים לגנום אחר, למרות שזה יכול בטעות להראות כך. גם הם,כמוכם, יוצאים לחופשות מיוזעות וצפופות. גם הם, כפי הנראה סובלים ונהנים בדיוק כמוכם, אלא שלהם, שלא כמוכם, מערכת יחסים שונה עם האוכל.

אצלם, למשל, העמסת הצלחת והשולחן בכמות מזון שתספיק לתקופת מצור אינה קשורה במיצוי חווית החופש. הם ממש לא מרגישים פראיירים אם דילגו על ארוחות הביניים בקלאב- הכל- כלול ולא ירגישו תחושת החמצה צורבת אם לא יטעמו מכל המנות האחרונות וישמרו על עקרונות של תזונה נכונה. גם אם הם יוצאים לקמפינג, הם לא מרוקנים את כל מדף החטיפים בסופר, הם ללא מעמיסים את כל המקרר על גג המכונית ולא מרוקנים את חשבון הבנק אצל הקצב השכונתי.

הם יודעים ליהנות. כפי הנראה הרבה יותר ממי ששם את עיקר הנאתו במרכז הצלחת. תחשבו רגע כמה הם חופשיים. חופשיים מתחושת הכבדות והנמנום המלווה את כל ימי החופשה, מתחושת החמצה בגין ויתור על ארוחה או על חלק ממנה, ממחשבה על דיאטות שיבואו אחרי, חופשיים להתלבש ככל העולה על רוחם וחופשיים להרגיש נוח בגופם.

לרצות להיות רזה אומר לא רק לשקול פחות.

כל מערכת החשיבה, הערכים והבחירה צריכה להשתנות.

כשהיא משתנה, המשקל כבר יורד מעצמו.

אצל אנשים רזים זה בא באופן טבעי, ספונטאני, ללא כל מאמץ.

פייר? לא. אז מה הברירה?

העובדה היא שלקילוגרמים העודפים אין מה לחפש אצל מי שבוחר שלא להרגיש כבד ומנומנם לאחר ארוחותיו, למי שבוחר ליהנות בחופשה שלו מפעילות גופנית, טיולים וחברת חברים ומשפחה. הקילוגרמים בורחים ממי שקשוב לתחושות הרעב והשובע שלו ומתנהל לפיהן על פי רב. הם לא מתקרבים למי שמאמין, שהעוגה שויתר עליה היום תהיה גם מחר ואז גם תהיה טעימה יותר. וכשהם נפגשים במי שבחר לאכול לפי תוכנית אכילה ולהיות חופשי מהקונפליקט של האם להוסיף גלידה על הפנקייק או לא, הם פשוט הולכים למישהו אחר...

חזרה לרשימה