מתוך-->כדאי לדעת-->דיאטה וחופשה

דיאטה וחופשה. נשמע שילוב בלתי אפשרי. האומנם?

דיאטה וחופשה. חופשה ודיאטה. נשמע קצת כמו אוקסימורון, לא? כמו מים ושמן שלא יכולים להתערבב, כמו שני מגנטים הדוחים זה את זה. אז מה? נגזר עלינו לשלם על כל חופשה גם את מחיר הקילו גרמים? לא מספיקה המשכורת?

ואולי זו בכלל פרדיגמה?

הצצה חטופה אל אחינו הרזים, כלומר אילו שלא מתאמצים בשביל להיות כאלה, מגלה מציאות אחרת לחלוטין. ובמציאות החלופית תפקידו של האוכל, כמרכיב בהנאה, נע בין תפקיד ראשי לבין תפקיד שחקן אורח, אלא שגם בתפקיד השחקן הראשי, באה ההנאה מהאיכות ולא מהכמות.

במציאות החלופית, מזנון חופשי, ארוחה בכל שעה עגולה (ותיתכנה גם שתיים במקביל) ו happy hour במזנון הגלידות והמשקאות לא עוצרים פעילויות נופש אחרות ולא מפריעים למנוחת הצהריים. אכול כפי יכולתך לא נידמה לשערי גן עדן, והררי פנקייק וקרואסונים שמנוניים ועתירי קלוריות לא מבשרים את ביאת המשיח. במציאות החלופית, שאריות בצלחת לא מעלות תחושות החמצה, לא כל שכן, מיני מאכלים שנשארים בקערות ההגשה.

ובאותה מציאות בדיוק, שעת כושר, טיול בחיק הטבע, פעילות משפחתית או מסאז' מפנק תופסים את כל הבמה ומעצבים את החופשה כולה.

אז מה? האם באמת הפער בינינו לבין אחינו אינו ניתן לגישור? האם לעד נועדנו לסבול בחופשה או לחילופין לשלם את מחיר הקילו גרמים העודפים ולשלם לאחריה?

ואולי לא? אולי זה עניין של בחירה? אולי מכוח ההחלטה ניתן לחזק את שריר ההנאה מפעילויות שאינן כוללות תנועות לעיסה?

הרי עצם הרצון ליהנות בחופשה משותף לכולם. מקור ההנאה הוא השונה. גם זה לא מדויק. חלוקת ההנאה על פני המקורות, היא השונה.

האם גם אנחנו מסוגלים ליהנות מרכיבה על אופניים בחיק הטבע בדיוק, אם לא יותר מאשר רביצה מול תוכנית ריאלטי כשבחיקנו שקית עוגיות טריות? 

ואולי בכלל לא בהנאה מדובר אלא בחסך רב שנים, תולדה של דיאטות אינספור? חסך שנפער תוך כדי ניסיונות ממושכים לרדת במשקל, ניסיונות שלוו בתקופות הימנעות ממושכות ואולי אף רעב? ניסיונות שצרבו בתודעתנו את המילה "אסור" לכל רוחבה ורק גרמו לנו לרצות עוד ועוד?

מה שלא תהיה הסיבה, השילוב של חופשה המעוררת בנו את הצורך המודחק לפרוק כל עול, להשתחרר, לצאת לחופשי, יחד עם השפע חסר הפרופורציות של המזון המוגש בה יוצר בנו קונפליקט קשה מנשוא. והקונפליקט הזה משייט מעל ראשינו כעננה ופוגם בהנאתנו בחופשה.

אז מה לעזאזל עושים?

איך מזיזים את העננה הזו?

מתוך הנחה שעל החופש באוכל ויתרנו ועל מנת שהויתור לא יכאב מדי, אין לנו ברירה אלא למצוא מקורות הנאה אחרים ולא פחות טובים מהאוכל. משימה לא פשוטה בכלל. למען האמת, זו משימה מורכבת שכרוכה לא פעם בלימוד, בתרגול, בהשקעת זמן וכסף ובהתמדה. אבל אם רק נצליח, יפתח לפנינו עולם הנאות חדש וייפתר לפחות חלק מהקונפליקט: נוכל ליהנות בחופשה ממשהו שאנחנו באמת אוהבים, בדיוק כמו שאנחנו נהנים מאכילת יתר, רק בלי לשלם את המחיר הגבוה שההנאה הזו גובה.

חזרה לרשימה