מתוך-->כדאי לדעת-->פרוביוטיקה – מזון פונקציונלי

יוגורט הינו מזון המומלץ כיום כמעט בכל דיאטה. סוגים רבים של יוגורטים מעטרים את מדפי הסופר, רובם מתימרים להיות פרוביוטיים ומועילים לבריאות. מה היא פרוביוטיקה? ולמה אנחנו צריכים אותה בכלל?

המונח מזונות פונקציונליים מתייחס למזונות, שמעבר לערכים התזונתיים הבסיסיים שלהם (פחמימות, שומנים...) מכילים חומרים בעלי יכולת מניעה או ריפוי מחלות ולכן מרכיבים תזונה נכונה. למשל, חומרים המשפרים את תפקוד מערכת החיסון, מפחיתים תופעות אלרגיות, מונעים התפתחות סרטן (נוגדי חמצון), מורידים את רמת הכולסטרול (סיבים תזונתיים) וכיוצא בזה.

מהי פרוביוטיקה?

המונח פרוביוטיקה מתייחס למיקרואורגניזמים, בעיקר חיידקים, הדומים לחיידקים הידידותיים הקיימים במעי. חיידקים פרוביוטיים נמצאים במוצרי מזון כגון יוגורט ובתוספי מזון.

ארגון הבריאות העולמי (WHO) הגדיר פרוביוטיקה כמזונות או תוספי מזון המכילים חיידקים ידידותיים, שבמידה מספקת משפיעים לטובה על מערכת העיכול.

קצת על חברינו החיידקים

החיידקים הידידותיים במערכת העיכול מאפשרים תפקוד תקין של מערכת החיסון המקומית המגנה על הגוף מפני חדירת אורגניזמים רעילים מחוללי מחלות דרך מערכת העיכול. כמו כן, מסייעים החיידקים בתהליכי העיכול וספיגת המזון.

לכל אדם יש מגוון סוגים של חיידקים ידידותיים, בעיקר מקבוצות הלקטובצילוס והביפידובקטריה. הפרת המאזן בין סוגי החיידקים הינו בעל השלכות בריאותיות ויכול להתרחש בשתי דרכים עיקריות:

1) שימוש באנטיביוטיקה ההורג לא רק את החיידקים המזיקים, אלא גם את החיידקים הידידותיים. כתוצאה מכך עלולים להופיע כאבי בטן, נפיחות ושלשול.

2) מיקרואורגניזמים לא ידידותיים כגון, חיידיקים מחוללי מחלות, שמרים, פטריות ופרזיטים המופיעים במצבים כגון: תסמונת המעי הרגיז, מחלות מעי דלקתיות, זיהום בחיידק הליקובקטר פילורי (HP), מחלות שיניים וחניכיים וזיהומים ואגינלים.

מה אומר המדע?

מחקרים מציעים, שאיזון באוכלוסיית החיידקים במעיים מבטיח תפקוד אופטימלי של מערכת העיכול. בנוסף, יציאה מאיזון משפיעה על הבריאות באופן כללי. סטרס נפשי או פיזי עלולים להוציא את אוכלוסיית החיידקים מאיזון. כמו כן גיל מבוגר, תקופת הבלות בנשים, מחלות מעיים כרוניות ושימוש בתרופות כאנטיביוטיקה.

השכיחות של עצירות, מחלות מעי דלקתיות ותסמונת המעי הרגיז עולה בכל העולם ובעיקר במדינות מתועשות. שיפור בתנאי המחיה גורם לשינויים התנהגותיים, כגון סגנון חיים יושבני, דיאטות לא מאוזנות, ירידה בצריכת מזונות עשירים בסיבים תזונתיים וצריכה מוגברת של תרופות וחומרים משלשלים. כל אלה תורמים לעליה בשכיחות הבעיה. שינויים בתפקוד המעי, בעיקר זמן מעבר איטי, נפוצים בעיקר באנשים ובמבוגרים.

דיאטה הינה בעלת תפקיד משמעותי בוויסות פעילות המעי והשפעה על רגישות למחלות. שינוי תפריט דיאטה הינו בעל השפעה מכרעת על פעילות המעי.

קיימות עדויות מחקריות רבות לכך, שלפרוביוטיקה פעילות מטיבה במישורים שונים על מערכת העיכול, למשל, קיצור משך שלשול על רקע זיהומי ועל רקע שימוש באנטיביוטיקה או שיפור זמן מעבר מעי* ולכן טיפול או מניעה של עצירות. בנוסף, קיימות עדויות לכך ששימוש בפרוביוטיקה עשוי למנוע ולטפל בדלקות בדרכי השתן והואגינה ולסייע בתסמונת המעי הרגיז.

*זמן מעבר מעי הוא פרק הזמן בו עובר המזון במערכת העיכול. זמן מעבר ממוצע בקרב מבוגרים  החל מרגע אכילתו ועד הפרשתו בצואה הוא 72 שעות ורובו מתרחש במעי הגס. זמן מעבר המעי ארוך יותר בנשים ומתארך עם ההתבגרות. מעבר לכך, זמן מעבר המעי מושפע גם מתזונה, כך שתזונה עשירה בסיבים תזונתיים מקצרת זמן מעבר מעי ותזונה דלה בסיבים תזונתיים מאריכה אותו. גם לאוכלוסיית החיידקים במעי יש השפעה על זמן מעבר מעי. מספר מחקרים הצליחו להדגים את המכניזם בו חיידקי המעי מקצרים זמן מעבר מעי.

חזרה לרשימה