מתוך-->כדאי לדעת-->לאכול את עצמך לדעת

על הפרעת אכילה התקפית (B.E.D)

אכילת יתר התקפית, Binge eating disorder (BED) הינה הפרעת אכילה שהוגדרה רק בשנים האחרונות ומתייחסת לאנשים הסובלים מתכיפות גבוהה של אכילה התקפית שאינה מלווה בהתנהגויות מטהרות, כגון הקאה או שימוש במשלשלים לצורך וויסות המשקל.

אדם יאובחן כסובל מההפרעה במידה וקיימות לפחות שתי אפיזודות של אכילה התקפית בשבוע, למשך לפחות שישה חדשים.

באופן לא מפתיע, שכיחות ההפרעה גבוהה באוכלוסיה הסובלת מעודף משקל ובקרב הפונים לטיפול לירידה במשקל מהווה 30%. BED נמצאת קשורה בהשמנה בגיל צעיר, תנודות תכופות במשקל, דימוי גוף נמוך והפרעות פסיכיאטריות. בדומה להתנהגויות התמכרותיות אחרות (סמים, אלכוהול) האכילה ההתקפית באה כתחליף להתמודדות עם מצבים רגשיים שליליים. לחצים, מתחים, תסכולים, קונפליקטים, חרדות שאינם מטופלים, מוחלשים ומושטחים על ידי ה"חומר" או ההתנהגות ההתמכרותית. במקרה של אכילה התקפית, ה"חומר" הוא האוכל (בדומה לאלכוהוליזם, שם ה"חומר" הוא האלכוהול).

הסובלים מההפרעה מרגישים חסרי שליטה על האכילה ושהיא חזקה מהם.

בזמן התקף אכילה, הכמות הנאכלת גדולה בהרבה מהכמות הנחשבת כנורמאלית לאכילה על ידי רב האנשים בנסיבות דומות. כמות הקלוריות הנאכלת בהתקף שכזה יכולה להגיע עד 10,000 קלוריות!

האכילה ההתקפית מהירה יותר מאכילה רגילה.

בדומה לאדם המכור, האכילה אצל הסובל מהפרעת אכילה התקפית אינה באה לענות על צורך של רעב ולכן אינה מפסיקה עם אותות השובע. הטריגר לאכילה יהיה רגשי והיא תסתיים בהרגשת אי נוחות, מלאות יתר, גועל ורצון להקיא. הסובל מההפרעה מודע לחריגות האכילה שלו ומתבייש בהתנהגותו, ולכן יפריז באכילה שלא בנוכחות אחרים ויתמלא לאחריה ברגשות אשם וחרטה עמוקה.

יש המתייחסים להפרעת אכילה התקפית כהתנהגות התמכרותית לכל דבר:

בדומה למכור, גם האכלן ההתקפי, כל עוד אינו הכיר במחלתו, יכחיש את קיומה, את חוסר השליטה שלו באכילה ויאמין שיוכל להפסיק את התקפי האכילה מתי שרק יחליט.

כמו המכור לסמים, מעבר להנאה הרגעית שבאכילה, תחושת הניתוק והקהיית הרגשות או תחושת ה HIGH, בא המחיר הפיזי והגופני הכבד, תשלום על אכילה משוללת רסן.

כמו המכור, השלב הראשון בדרך לשיקום הוא ההכרה שבמחלה וההבנה, שניתן למגר את הסימפטום, אך לא את המחלה. כלומר, האכלן ההתקפי נמצא בסכנת נסיגה לאכילה התקפית למשך כל חייו ועל מנת להימנע מכך עליו להקפיד על אורח חיים חסר פשרות.

הטיפול בהפרעה הינו רב מערכתי וכולל טיפול התנהגותי, פסיכותרפי, תזונתי ולעיתים תרופתי.

טיפול קוגנטיבי התנהגותי מלמד איך לזהות את הטריגרים להתקף האכילה, את המחשבות והרגשות שקדמו להם ולנסות להחליפם באחרים. כמו כן מלמד הטיפול מיומנויות התמודדות אחרות בזמן התקף אכילה. טיפול תזונתי מלמד הרגלי אכילה בריאים ועל דיאטה מאוזנת. פסיכותרפיה בינאישית עוזרת לשיפור היחסים הבינאישיים עם משפחה וחברים וטיפול תרופתי יכול לסייע במקרים של דיכאון או חרדה נלווים ולהפחתת התקפי האכילה.

חזרה לרשימה