מתוך-->כדאי לדעת-->חוזרים לגן ולבית הספר

מגוון אפשרויות ופתרונות יצירתיים ובריאים לגיוון ארוחת העשר של ילדינו. דיאטה בריאה יכולה לכלול מזונות טעימים ומגוונים גם עבורם. נסו ותופתעו!

אנחת הרווחה שנשמעה ב 31/8  בשעה 21:00, עברה כחוט השני בכל בית בארץ וגם בעולם. החופש ניגמר וחוזרים לשגרה. אבל עם השקט בא גם רעש. מה ניתן לילדינו בקופסה לארוחת העשר?

לפני ההתמודדות עם שאלה שמקפלת בתוכה ים של דילמות מוסריות , כלכליות ותלויות זמן פנוי, אשתף אתכם בסיפור קצר.

לפני כשלוש שנים בני עילי היה בן 5. באותה תקופה הוא נדלק על קוואקר.

דייסות רצו אצלנו בטירוף. יום אחד, ביקש שאכין לו לגן דייסה בקופסה. מהיכרותי ,על בשרי, את הפוטנציאל הנפיץ, ניסיתי להניאו מכך, אך הוא הישיר מבט ואמר 'אמא, יהיה בסדר'. בלב כבד, הכנתי את הדייסה, צרפתי כפית וקיוויתי לטוב. כמובן שכאם מגינת יתר אופיינית, עדכנתי את הסייעת במתרחש וביקשתי ש'תשים עין' על הילד.

כשחזרתי לאסוף אותו בצהרים, קראה לי הסייעת ואמרה לי 'אל תשאלי מה היה', החמצתי פעימה והאזנתי....

מסתבר שכשעילי פתח את הקופסה, כמובן שכולם מצאו לנכון להביע את סלידתם: זה מגעיל, מסריח, זה אפור ...ואילו עילי הסתכל אליהם, אמר: 'תירגעו – זה בריאותי'.... והמשיך לאכול את הדייסה עד הסוף.

ראשית, הייתי מאד גאה ביכולת העמידה שלו מול חברה עוינת (ולו נקודתית), שנית, זאת הייתה נקודת ציון משמעותית בהבנה שלי, שבאחריותי להקנות לילדים שלי את המודעות והדרך של תזונה נכונה– גם אם הם חריגים בנוף.

ונחזור לשאלת השאלות: איך, מה שניתן לילדינו יהיה טעים, מזין, טרי ובכל זאת לא יחזור הביתה מקובצ'ץ' ומעוך כי לא נאכל?

נתחיל בבסיס – הלחם.

הלחמים הטרנדיים ביותר בעולם הבריאות הם שיפון וכוסמין. הלחמים הללו נראים תמימים ולא מרשימים, אבל פרוסה אחת מהם יושבת טוב טוב בבטן. כדאי להימנע עד כמה שניתן מלחם שעשוי מחיטה, עדיף, אם כבר חיטה, שתהיה מלאה.

מאז שהתברר לי שהחיטה ומוצריה אינם מיטיבים עם בני ביתי ואני בהם, אני נוהגת (אל תירו בי...) לאפות פיתות כוסמין. אני יודעת שאתם עסוקים עד מעל לראש, אבל מדי פעם, אפשר, לא? אני עושה כמות ומקפיאה.

הנה מתכון לגמרי פשוט ושלא גוזל הרבה זמן. קצת ליכלוך במטבח יהיה, אבל מה זה לעומת ההשקעה? והבריאות?

פיתות כוסמין                                                                  

חצי קילו קמח כוסמין, אפשר מלא ואפשר לבן ואפשר לשלב בין השניים.

2 כפיות שמרית

3/4 כפית מלח

כף סוכר / דבש / סירופ אגבה

כפית שמן זית

מים חמימים ואפילו טוב יותר – חליטת תה צמחים חמימה.

מאחר וגם אני קצת עסוקה, אין לי ראש ל'ראש עיסה' וכו' ויסלחו לי כל מיטיבי הלכת באפיה....

שמים הכל בקערה ולשים. לגבי כמות המים או החליטה, צריך להוסיף וללוש עד שהעיסה גמישה אך לא דביקה.

אפשר לעשות זאת גם במעבד מזון עם וו לישה. במידה והעיסה נוזלית מדי – נכון – מוסיפים קמח.

אם בחרתם להשתמש בקמח כוסמין מלא בלבד, הוא פחות משתף פעולה, אבל בסוף יוצאות פיתות מעולות.

מי שבריאות ושובע לנגד עיניו, מוטב שיוסיף לסל החומרים, 2 כפות גרעיני פשתן שלמים ו 3 כפות סובין שיבולת שועל.

לאחר הלישה, עוטפים את הקערה במגבת ומניחים לתפוח. אני נותנת לזה שעתיים. בינתיים, הקערה לא זקוקה לבייביסיטר, היא מסתדרת, אפשר לנצל את הזמן לדברים אחרים.

לאחר שעתיים, מכינים משטח עבודה מקומח.

מעבירים את הכבודה ומרגישים אותה, לפעמים נחוץ עוד קמח על מנת להמשיך.

בעזרת מערוך, מרדדים את הבצק וקורצים באמצעות ספל גדול או קורץ מקצועי בקוטר 10 – 12 ס"מ. הגודל שילדי מעדיפים ולא מחזירים ממנו שאריות הינו 12 ס"מ. עובי הבצק צריך להיות בערך סנטימטר אחד.

מכינים את הפיתות ומניחים על ניר אפיה מקומח (אין צורך בעוד שמן) לאפיה. אחרי כ 10 דקות אני נוהגת להפוך את הפיתות בתוך התבנית ולתת להן עוד  כ 7 דקות בחום של 180 מעלות. יוצאות פיתות טעימות, בריאות, תענוג. ולשאלת מליון הדולר אפשר לחרוץ בפיתות הללו 'כיס' כמו בפיתה רגילה.

ולממרח:

מעט זעתר ומעליו כמה טיפות שמן זית. סטייל פיתות טאבון.

טחינה – תוצר השומשום הטעים הזה, הולך טוב עם כל סוג לחם.

כדאי להכין בבית – מתכון בהמשך. גם כאן – יש 'דירוג בריאות'.

הראשונה - הטחינה הרגילה המוכרת והטובה.

הבאה  בתור – טחינה משומשום מלא – היתרון שלה -  כמעט פי 10 סידן מחברתה הקודמת. טעמה גולמי יותר מהטחינה הרגילה, אך ריבוי הסידן – עוזר להתגבר על הפרש הטעמים.

והסוג האחרון –טחינה משומשום מלא – נבוט – יש בו עוד יותר סידן, ברזל וויטמינים והוא נמצא בשיאו מבחינת הערך התזונתי. המרקם מזכיר מעט  טיט. והטעם? צריך להתרגל. מעניין ,הייתה אומרת אימא שלי על דברים מהסוג הזה...

מתכון להכנת טחינה בבית

2 כפות גדושות טחינה גולמית

מיץ מלימון אחד

מלח

מים

שמים בקערה את הטחינה ואחריה את מיץ הלימון ומערבבים,

מוסיפים מים עד לסמיכות הרצויה ואז מלח .

אפשרויות גיוון

קורט כמון.

חופן פטרוזיליה קצוצה – הופך את הטחינה לירוקה, טעימה וקצת אחרת – כדאי לטחון במעבד מזון.

במקום מיץ לימון –מיץ תפוז.

לאחר שהטחינה מוכנה, מוסיפים לה כף או שתיים של יוגורט (רגיל או באפלו) ומעט כורכום ומערבבים.

במקום המים – חליטה של צמחי תבלין – למון גראס, לימונית ולואיזה. מעניין.

ממרח זיתים

 אני מעדיפה את זן הקלמטה. קולפים את הזיתים וממחים באמצעות בלנדר מקל בתוספת מעט שמן זית לשימור. קצת עבודה, אבל שווה.

ולאוהבי המתוק...

שוקולד חרובים למריחה – יש גם בשילובים – עם קאשיו או אגוזים .

שקדיה ודבש – שקדיה הינה ממרח שקדים – מאד טעים ובריא, רק קצת יקר. כפית שלה עם דבש – משדרגים כל כריך להיות 'מכת' בריאות ושובע.

ממרח סידן 

2 כפות טחינה משומשום מלא

2 כפות דבש , סילאן או אגבה (ממתיק טבעי המופק מצמח האגבה)

כף שומשום מלא טחון במטחנת קפה

אופציות נוספות – עוד 2 כפות שקדים טחונים

ושתי כפות פרג טרי טחון. (ואז צריך להוסיף המתקה בהתאם)

מעט מלח

מערבבים את כל החברים ומאפסנים בקופסה במקרר.

התערובת מעט נוקשה ודביקה – אבל הסידן והשובע שיש בכפית שכזאת – שווים את המאמץ.

שוקולד רגיל למריחה, מרגרינה, וחמאת בוטנים. הינם מוצרים שכדאי להימנע מהם. מרגרינה – כולי תקווה שאין באף בית בישראל.

בחמאת בוטנים כמעט ואין ערך תזונתי ויש הרבה ילדים שרגישים לבוטנים מבלי לדעת. שוקולד למריחה מפוצץ בשומן רווי ולא בריא. עדיף להעיז ולא להכניס הביתה, כן, אני יודעת שרכשתי לי עכשיו כמה אויבים.

כמובן שנחוץ להשלים את האופוריה הזאת בירק או פרי, על בסיס יומיומי.

לנסות ולא להרים ידיים. חשיפה מרובה, בסופו של דבר, עובדת.

כדאי לנסות לשים חופן צימוקים שחורים (בבהירים יש גופרית דו חמצנית שנועדה לקבע את צבע הפרי) או חופן חמוציות בתוך קופסה קטנה בתור מנת פרי. אם תוסיפו כמה שקדים או אגוזים הילדים ירוויחו חומר גלם שממנו עשוי רוגע למערכת העצבים. (צימוקים + שקדים או אגוזים = רוגע).

וכמה מילים בעניין סרבנות הילדים לאכול פירות וירקות. מניסיון כאוב של שנים מתוסכלות, אני שמחה לבשר לכם, שהחשיפה והעקביות נותנים פירות. תפוח, לא קלוף ופרוס שמוגש ללא מילה לילד, נאכל. סלט ירקות עם טחינה, נאכל. מלפפונים – תמיד נזללים. לנסות ולנסות ולא להרים ידיים. כמובן שדוגמה אישית – עוזרת. קצת קשה להנחיל אכילה בריאה בעודך גורס בורקס....

שתהיה שנה פורייה ומלאת הצלחות

לימור עברון גילת

ומנחת קבוצות בדיאטה קלאב

חזרה לרשימה