מתוך-->כדאי לדעת-->הפיתוי, אכילה מופרזת כמגלשה רוחנית

מי מאיתנו לא ישב , פרום חגורה , אחרי ארוחה מוגזמת על פי כל סדר גודל ובכל זאת נגס בקינוח , עד הביס האחרון?

פיתוי האוכל – המכה ה – 11. שמירה על דיאטה נראית כיום , כמו משימה בלתי אפשרית. בעבר – הפיתויים היו מועטים וצנועים יותר, בימינו - עם השפע הכלכלי ומחירי המזון הנמוכים גם טיול תמים בסופר או ביקור אצל חברים נחווה כמחנה הישרדות עבור אלה מאיתנו המועדים למעידה...

פיתוי האוכל נוצר עם היווצרות האדם הראשון. אדם וחוה – לא התאפקו , התפתו לתפוח האסור ומאז אנחנו משלמים את המחיר – לידות כואבות ועבודה קשה. הקבלה מדברת על המאבק הניצחי בין היצר הטוב ליצר הרע. ברומי העתיקה התנהלו משתאות רוויי פיתויים בצורת אוכל משובח וסקס.  פרויד חילק את המאבק בין ה'סופר אגו' – שנחווה כשלמות מוסרית לבין ה'איד' המרדן שנשלט על ידי היצרים וסיפוק הצרכים הקיומיים. אוסקר ויילד טען ש'הדרך היחידה להיפטר מפיתוי היא להיכנע לו...' . מאז ומעולם – שזורה ההיסטוריה בסיפורי פיתויים רבים ,שמדגישים את נהיית האדם אחר פתרונות קלים, קיצורי דרך , חיים טובים ולרוב העניין - נגמר בבכי....

מדוע בכלל מופיע הפיתוי ב'אוצר' ההתנהגות האנושית?

הפיתוי – תפקידו האבולוציוני הינו להיות מעין צינור שמנקז את הקושי, חוסר ההגינות והסיזיפיות שמופיעים במידה זו או אחרת - בחיינו.

הפיתוי יופיע וירים את ראשו , בדרך כלל כשמופיע אתגר או קושי. הוא ישמש במימושו מוצא מהיר וקל ולו זמנית, מהתמודדות פנים אל פנים עם הלא נעים. 'ניתוח מעקפים' לקושי.

מה בכל זאת טוב בו? האסקפיזם – אומנות הבריחה. קשה מאד ,לחיות את החיים בדורכנו על זכוכית משוננת ללא הפוגה. לפעמים צריך ונכון , הישרדותית -  לברוח מהאמת כשהיא קשה מדי. במידה ומשתמשים בו במשורה – הפיתוי יכול לשמש כ'כרית אויר' בתאונות שעלולות להצטלב בדרכנו. הוא מכניס רעננות (גם אם שקרית) ועניין באפרוריות חיינו.

מה פחות טוב בו? האסוציאציה הראשונית שעולה מהמילה 'פיתוי' היא בת דודתה – המילה – פתי. האם מי שנכנע לפיתוי הוא פתי? ואם הוא פתי – אולי בחר נקודתית להיות כזה ולזמן קצר? הפיתוי נכנס לתמונה כשיש חוליה חלשה. מראש נטייתו של אדם לשימוש בו, מתחולל כאשר הוא מרגיש חסך, צורך בפיצוי וחוסר כלים להתמודדות עם מצב נתון. בדרך כלל הפיתוי הממומש ייתן לאדם תחושת רווחה זמנית, בה לא יחשוב על הדברים בהם הוא מוטרד באמת , זאת עד להתפכחות הכואבת שבה נוסף על הבעיה הבלתי פתורה – יש להתמודד גם עם נזקי הפיתוי עצמם.

מה רע בכניעה לפיתוי האוכל?

שיקולי בריאות, השמנה, חוויות אובדן שליטה מול האוכל ודימוי עצמי מצומק , הם שמקלקלים את המסיבה. לו ניתן היה לאכול ללא גבול בלי לשלם על כך מחיר, כנראה ששוק המזון שמגלגל מיליארדים היה משגשג אפילו עוד יותר.

החברה כיום מאד לא סובלנית כלפי זלילה והשמנה. אפליה מרומזת וגם בוטה מוטחת באנשים בעלי עודף משקל ולו גם הקל ביותר. מצד שני – עיתונים, פירסומות ,תכניות טלויזיה וספרים – מעודדים אותנו לצרוך ולאכול עוד ועוד. מבולבלים? גם אנחנו.... מה באמת אפשר לעשות כנגד השפע והזמינות מחד – אל מול השיפוט והמחיר הכבד שמשלם האדם המאותגר מזונית?

פניתי אל כמה נשים שירדו במשקל בין 15 ק"ג  ל -  70 ק"ג ושומרות על משקלן מעל 10 שנים ושאלתי מה הטיפ המוביל שלהן בהתמודדות עם הפיתוי.

דיבור פנימי שעיקר מהותו – 'אני לא אהיה שמחה אחר כך'. דמיון מודרך שמוביל אותך דרך ביצוע ה'עברה' , העונג הרגעי ותחושת הגועל המיידי שמתלווה ל'פוסט זלילה'.

אי הכנסת פיתויים הביתה (אחרי שנים של ניסיונות כן להכניס). מציאת פתרונות יצירתיים – ויש כאלה ,כיצד לנהל בית שבו אחד או יותר מבני המשפחה זקוקים לתמיכה בנושא. מציאת מיני מזונות שמתאימים לכל הבית ולא 'מפילים' את המתמודדים.

אכילה מסודרת ומאורגנת של 6 ארוחות ביום. תכנון וסדר במזון , דבר שפוגע מעט בזרימה הספונטנית אך מאפשר קשת של  אפשרויות ספונטניות אחרות - מורידים סטטיסטית את הסיכוי לכניעה לפיתוי.

במידה וישנם מאכלים איתם קשה לעצור (אתה מבטיח לעצמך שתסתפק ב – 2 ובמספר 12 , תחת נרקוזה כבדה ובטן עמוסה אתה מתפלא – מה? איך 12 נגמרו?)  אולי כדאי לא להתחיל.

באכילה מחוץ לבית – לא להגיע רעב. הפיתוי גדול אלפי מונים כאשר הרעב נוגס בך. למרות האבסורד – כן לאכול משהו קטן לפני הגעה למקום שבו הפיתויים רבים. במסעדה – להזמין ראשון ולא להתפתות למה שאחרים מזמינים , לא להתבייש לבקש בקשות חריגות אם הן תומכות בתהליך שלך.

יצירת קבוצת הרזיה שתשמש כחבק נוסף ותתמוך בתהליך אותו אתה עובר.

לסיכום

עוד לא נולד פיתרון הפלא שמאפשר אכילה משולחת רסן ללא 'קבלת החשבון' בסוף. פיתוי האוכל ימשיך להיות נוכח בחיינו. מעגל הקסמים התוקע – יום גרוע בעבודה – מגיע לי פיצוי – מימוש הפיצוי בצורת אכילה מוגזמת – רגשות אשם וצער על הבחירה האומללה ימשיכו אם לא ננקוט בפעולה אקטיבית להפסיקו. מודעות לחזרתיות של התופעה, חוסר התוחלת שבה, בחינה אמיצה של הגורמים שמביאים אותה ומציאת דרכי הקלה ופתרון – יכולים לקדם אם האדם בדרכו 'לצאת' מהסחרחרת הזו. בנוסף -  עשיה אפורה משוללת זוהר, תכנון ,סדר ונכונות לעשיית שינוי – הם הם שיביאו את הכוח והעמידות כנגד הפיתוי.

לימור גילת

יועצת תזונה

ומנחת קבוצות תמיכה להרזיה בדיאטה קלאב

חזרה לרשימה