הדבר הראשון שקופץ מול העיניים כשבאים מתל אביב לכביש הערבה הוא התמעטות הצבע הירוק. לרוב אני מרגיש מין הקלה כשאני יוצא לחופשה, אבל החופשה הזאת נולדה ביום בו התבטלה פגישת הקבוצה לרגל חג הסוכות, כך ששמחת החופשה היתה מהולה בענני עצב קלים. וכך, בדרך לאילת, הרקע היבש של הנוף הדגיש את האפור של העננים העגמומיים, […]
ארכיון תג: יוסי רז
איך אפשר לאכול עץ?
15/10/2011 – 10:13
שעון הקיץ השתנה, אוף, כמה חד וכואב הפער בין היום לבין הלילה, הפער הזה, האיום והנורא, לא משאיר לך ברירה. אתה חייב לבחור באיזה צד אתה: בני האור או בני החושך. זה עד כדי כך פשוט. החדשות הטובות הן שלכולנו יש זכות בחירה בהיותנו בני אדם. בבוקר אני שמח יותר, קם ליום נוסף של התוכנית, […]
הסיפור על דג הבננה
09/10/2011 – 23:05
עד עשר בבוקר היא מספיקה להכין ארוחת צהרים, ארוחת ערב, ספונג'ה, אבק, כביסה, גיהוץ ומדיח. תכירו: סוכנת חשאית מטעם אגודת הניקיון המנדטורית, אמא שלי. אבל אל תטעו – אין שום דבר לא נורמלי באמא שלי, פרט אולי בתקופת החגים. "אתם משתמשים עם סַנו קליר? זה פנטסטי!", היא מחנכת את אשתי ואותי, ובו זמנית מדגימה לנו […]
שלוש שאלות של חשבון נפש לקראת יום כיפור
30/09/2011 – 09:01
1. האם אנחנו באמת חופשיים, או שאנחנו בעצם קשורים באזיקים לקבוצת התמיכה? אנחנו מתמסרים לאזיקי הקבוצה שלנו בלב שלם. האזיקים האלה, הם אנחנו. וזה בעצם הדבר החשוב. הדבר שאסור לשכוח. כשאנחנו מביטים קדימה, אל החיים יפים והבריאים יותר, אסור לנו לשכוח את העבר ללא קבוצת התמיכה. מי ששומר עלינו בסופו של דבר אלה אנחנו, ורק […]
בתור לשקילה או האישה העזתית
26/09/2011 – 16:23
מסכנה יפה (שם בדוי). לא רואה כלום. באמת מסכנה יפה, פעם בכמה זמן היא באה לקבוצה ואומרת "אני לא מצליחה להיכנס לתוכנית". וזה קורה לה כשהיא מתחילה להתעגל קצת בצידי הגוף (זה רק לי נדמה?), ואז היא באה בקול חלוש ובפנים עצובות לבקש עזרה מהקבוצה. ואחרי העצות שהיא מקבלת בלה בלה, כולנו מסכימים שהיא צריכה […]
המאהבת המדהימה שלי
19/09/2011 – 17:33
יום ראשון, חולצה יפה, שפריץ של בושם גברי שקניתי לפני חודשיים בלונדון, הממ.. ג'ל בשיער – הזכרתי? מאהבים חתיכים וטובים ממני צועדים בכל יום ראשון ברחבי העולם לאהובותיהם, וגם אני. בכל יום ראשון בערב אני פוסע אל אהובתי, שמכירה אותי טוב יותר ממני, ולפעמים מחבקת אותי בזרועות ענקיות כאלה, עד שאני מרגיש בתוך זרועותיה כמו […]
המחאה שלי
12/09/2011 – 20:14
יש משהו מאוד הגיוני בביקורת. לכאורה, אתה מקבל היזון חוזר שעוזר לך להבין את עצמך, ובאמצעות ביקורת בונה, אתה אמור לבנות מחדש את הבנין המפואר שהתמוטט ממש לרגליך, ואם להיות יותר מדויק: הביקורת יכולה לעזור לנו לחזור למסלול התוכנית. האמת היא, שתמיד אהבתי את זה: יש משהו מאוד הגיוני ונכון, ואפילו אגזים ואומר, גם יפה, […]
המאזניים
06/09/2011 – 18:40
באחד מהמפגשים היותר חמים של קבוצתנו, וכשאני אומר יותר חמים, אני מתכוון גם למנהג הקבוע שעשיתי לעצמי בזמן האחרון, והוא להגיע למתנ"ס בו מתנהלת הפגישה השבועית – ברגל. לא באוטו, לא במיזוג הנפלא שמקרר את השומנים של הסנטר הכפול והמפונק שלי, אלא בחום, צעד אחר צעד, עם תרמיל מלא סנדוויצ'ים וירקות ומים ובגדים מכובדים יותר […]
שום דבר לא יעצור אותי
29/08/2011 – 21:12
וואו, כמה אוהב את חופשת הקיץ, אוהב את את קרני השמש מתמתחות על התריסים של המרפסת שלי בצהוב בהיר בעיקר בשבע בבוקר, ואחר כך הן מתעבות לכתום אש, צובעות את האנשים העוברים ברחוב, אני אוהב לשבת שעות מול הקווים האלה, בלי משקפי שמש, העיניים שלי רק מביטות, לא חושבות, עוצרות מהמרוץ של כל השנה, יושבות […]
שמור אותי מאוהביי…
28/08/2011 – 20:00
אז ככה.. היום אחרי חודשיים וחצי של חופשה (אני מורה), חזרתי לבית הספר, לימי היערכות לפני פתיחת שנת הלימודים, המורים נפגשים לישיבות ומכינים את שנת הלימודים הקרבה. כבר חודשיים וחצי רוב חבריי המורים והמורות לא ראו אותי, ואני כבר 15 ק"ג פחות. מה זה 15 ק"ג פחות בשבילי? זה 3 מידות פחות – ממידת מכנסיים […]