יצאתי לאכול את המנה המותרת שלי בקניון העירוני. בדרך כלל המנה המותרת שלי נקנית במקום קבוע, ביום קבוע ואף נאכלת בשעה קבועה. אפילו מה שאני קונה איננו משתנה כבר שנתיים: ריבוע (הגיוני ומעלה) של עוגת גבינה עם שקדים, או עוגת פרג. קפה הפוך. קניתי את הפריטים בהתרגשות, ארזתי אותם, והתחלתי לחפש את שער היציאה. לפתע […]
ארכיון תג: יוסי רז
מי שלא הולך בלילה מפסיד!
21/03/2014 – 10:28
השבוע יצא לי ללכת בלילה. לפעמים אני אוהב לגוון את מסלול ההליכה האורבני שלי ולהתבונן בכל מיני הפתעות ליליות. הנה כמה מהן שליקטתי במשך השבוע. התחלתי את שבוע ההליכה שלי ביום בו אני נפגש עם הקבוצה, בדרכי אליה מבת-ים לחולון (12 ק"מ). במשך היום עיריית חולון נראית אפורה ולא מעניינת, אבל כפי שרואים בתמונה, כשהסטתי […]
אם מישהו מדבר אתכם על אוזני המן – פשוט התעלמו ממנו או נסו להכניס עכבר לחולצתו!
16/03/2014 – 08:20
כשהייתי ילד היו רק אוזני המן עם מילוי פרג. לקראת תכנון המנה המותרת שלי רציתי לחזור לילדות ולכן החלטתי להיכנס ל"קונדיטוריית סמי" לבחור אזני המן עם פרג. לפני מספר שנים קונדיטוריה צנועה זו זכתה בתואר המכובד של אחת משלוש הקונדיטוריות הטובות בארץ שהתמחו בהכנת עוגות סברינה ונפוליאון (קרם שניט) בטעם של פעם. מכאן הנחתי, שבקונדיטוריית […]
הליכה | לא מה שחשבת
08/03/2014 – 18:41
כשהבנתי שאני לצערי (או למזלי?) אצטרך ללכת מיליוני קילומטרים במשך כל החיים שלי, החלטתי להתייחס אל ההליכה היומית שלי בצורה אחרת. מהליכה שנולדה כדי לשרוף שומנים, להליכה מעצימה, הליכה שבה המחשבות שלי על העצמי החדש שלי מתגבשות, הליכה שבה אני שוכח מכל ענייני היום ובמהלכה אני שם דגש על חיזוקו של אחד העקרונות החשובים (אם לא […]
פתק האושר
05/03/2014 – 20:16
עד שלא תפתחו למישהו את מגירת הלבָנים שלו, לא תוכלו לדעת אם אתם מכירים אותו טוב. כן, זו היא המסקנה שהגעתי אליה השבוע, כשפתחתי בפעם הראשונה בחיי את מגירת הלבנים של אשתי. הסיפור הזה מתחיל לפני שנים רבות, לאחר יום מתיש של לימודים באוניברסיטה, החבר הכי טוב שלי, מסר לי פתק ואמר: "יוסי, תעשה לי […]
אֶקְטְפֶנו לִי…
19/02/2014 – 21:27
עֶרֶב שֶׁל שׁוֹשָׁנִים נֵצֵא נָא אֶל הַבּוּסְתָּן מוֹר, בְּשָׂמִים וּלְבוֹנָה לְרַגְלֵך מִפְתָּן. לַילַה יוֹרֵד לְאַט וְרוּחַ שׁוֹשָׁן נוֹשְׁבָה הָבָה אֶלְחַש לָך שִׁיר בַּלַּאט זֶמֶר שֶׁל אַהֲבָה. שַׁחַר הוֹמָה יוֹנָה רֹאשֵׁך מָלֵא טְלָלִים פִּיך אֶל הַבֹּקֶר, שׁוֹשָׁנָה. אֶקְטְפֶנו לִי… באחת הפגישות האחרונות בקבוצת התמיכה שלי בחולון ניהלנו שיחה בנושא מוטיבציה ושינוי. במהלכה כל חבר התבקש לעשות […]
פרויקט הדולפין הרוקד
04/02/2014 – 16:37
בפגישת הקבוצה האחרונה נשאלתי מהו הדבר שהייתי רוצה לשנות אצלי עד לפגישת השבוע הבא. חשבתי לרגע, וללא היסוס אמרתי: "אני רוצה להיות יותר שמח!", יותר שמח עם ביצוע התוכנית של דיאטהקלאב. "שמתי לב", אמרתי, "שכאשר אני מצליח פחות לרדת במשקל, אני מעניש את עצמי.", וכמובן זה בא לידי ביטוי, לדוגמא, בכך שאני מונע מעצמי לצאת […]
פיות ההצלחה של דיאטהקלאב
26/01/2014 – 17:36
מהמרפסת של ההורים שלי רואים מספרה ואת "מלך הבאגטים" ואדנית רחוב עם קקטוסים, ובקצה הרחוב, חנות לתיקון מכשירי חשמל. חנות התיקונים של מוטי נפתחה לפני כשנה, ומאז, בכל פעם שיוצא לי להסתכל מהמרפסת, אני שם לב שהחנות הזאת ממש ריקה. לפני שהיו בחנות מכשירי חשמל, ניסו למכור ירקות ובגדים, ובוקר אחד, לפני כמה שנים, שמו […]
ההנאה שבהנעה או המדרגות המנגנות
22/01/2014 – 19:14
היום יצאתי להליכה ארוכה במיוחד, מהבית שלי בבת-ים ועד לסינמה סיטי בראשל"צ, מסלול הליכה ארוך לכל הדעות (כעשרה ק"מ לכל כיוון). כמו בכל הליכה, הצטיידתי עם בקבוק מים, תרמיל גב עם ארוחת צהריים ארוזה היטב, וכמובן נעלי הליכה ובגדי ספורט. מה גרם לי לקום מהכורסה ולצעוד מרחק כל כך גדול, החורג משישה הק"מ היומיים שאני […]
עגור לבן בשלג
07/01/2014 – 17:59
(ניתן להיכנס לבלוג החדש כאן) בימים אלה אני מסיים השתלמות מורים שהחלה בקיץ, אחת לשבוע, בירושלים. בסדנה האחרונה שעסקה בשחיקת מורים, המנחה הקרינה שקף על הקיר. "מה אתם רואים?". הסתכלתי… שיט, אני לא רואה כלום! הרכבתי את משקפי הראיה שלי, אבל עדיין לא ראיתי דבר מלבד ריבוע לבן ובוהק. אחת המורות הרימה את קולה ואמרה […]