אולימפיאדת הדיאטה
כאילו לא די בכך שחודש אוגוסט הוא חודש קשה מעיקרו לנמצאים בקו-החזית של המלחמה בעודף-המשקל, השנה אנחנו צריכים להתמודד עם האולימפיאדה.
ברשותכם, נתחיל מההתחלה: חודש אוגוסט הוא חודש מועד-לפורענות. עבור רובנו מדובר בחודש של יציאה-מהשגרה, יציאה שמשמעותה סכנה ברורה ומידית לדיאטה שלנו: עד שהתרגלנו להתמודד עם התפריט ולהתאים אותו לסביבת העבודה שלנו, הנה מגיעים השבוע-שבועיים הללו, עם השינוי בשעות העבודה, השינה והארוחה… אצל חלקנו מדובר בחופשה עם הילדים: מצד אחד – הטעם לחיינו ומצד שני – הטעם הזה מלא בממתקים, צ'יפסים ושאר מטוגנים, חטיפים ובעיקר – הרבה "חבלים"… כן כן, אותם מאכלים שכואב הלב לזרוק לפח, אז אנחנו זורקים אותם לתוכנו (תחשבו קצת על הדימוי המגעיל הזה, אולי הוא ימנע את הפעם הבאה שבה תרדו על שאריות במבה-אדומה!)…
באוגוסט הכל מתערער: לרבים מאתנו חם מדי בחוץ מכדי להתמיד בפעילות הגופנית המבורכת, אנחנו נוטים להישאר יותק במזגן – ולמי שנוסע לחופשות בארץ או בחו"ל, אורבות מהמורות ה "הכל כלול"… שהרי שילמנו, לא? אז יאללה – לאכול!.
אני יכול לראות לפחות את חלקכם מהנהנים בעצב: כמה פעמים כבר הרגשנו שעלינו על הדרך הנכונה, ואז באו שבועיים של פגרה שדרדרו אותנו חזרה אל השגרה הישנה והרעה…?
והשנה הוסיפו לנו גם את האולימפיאדה… החברה שבה אנחנו חיים, זו שגם בימים כתיקונים אינה מקום נוח לסובלים ממשקל עודף, הופכת בימי האולימפיאדה לבלתי-נסבלת, ההערצה לספורטאים שהם כמעט תמיד צעירים וחטובים, חלקם בבגדים צמודים ומחמיאים… הרי מתחת לכל חזה שעליו מתנוססת בגאון מדליה אולימפית, יש בטן עם פחות אחוזי שומן מאשר בגביע קוטג'…! מה הפלא שהאירועים האהובים עלי הם במשקלים הפתוחים של הג'ודו, ההיאבקות, הדיפת כדור-הברזל והרמת-המשקולות…
ולא רק אפקט פסיכולוגי מתיש יש למשחקים האולימפיים, כי אם גם אפקט פיזיולוגי: השעות הארוכות מול המסך, השינה המקוצרת בלילות… העיקר שמספרים לנו שהספורט יפה לבריאות!
לכן חברים, דווקא אל מול השבועיים האחרונים של אוגוסט, צריך לגייס, ממש כמו ספורטאי אולימפי, את כל כוח הרצון, תעצומות הנפש, יצר התחרותיות – כל אותם דברים שעליהם זוכים הספורטאים לשבחים, לרוב עם קלישאות כמו "לרגע הזה הם מתאמנים במשך ארבע שנים!". ובכן חברים, אם להם מותר – אז גם לנו, אלו שלשבועיים הקרובים מתאמנים כבר במשך כל החיים!