בשנה הבאה

אז גם בשנה הבאה נשב על המרפסת ונספור קלוריות מיותרות, אם תורשה לי פרפראזה על שירו הידוע של אהוד מנור. ובכל זאת, שנה חדשה מעוררת גם תקוות ישנות שאולי הפעם… ובעצם, למה לא? עבדכם הנאמן מצוי כבר מתחילת דצמבר בתהליך "התעוררות" שהחל רגע לפני ששמתי לב שאני מאבד (או ליתר דיוק מחזיר לעצמי) את כל הקילוגרמים שעליהם עמלתי בשנה האחרונה ב"דיאטה קלאב". אתם יודעים איך זה אצלנו, המאותגרים מבחינת משקלם – לא צריך אירוע חריג כדי "להתדרדר מעלה" (סליחה על ה"איפכא מסתברא" אבל זה בדיוק מה שקורה לנו): די בחופשה שנצמדת לחגים שנצמדים לשתיים-שלוש נסיעות לחו"ל – והנה חוזרים לנקודת האפס. אז לנקודת האפס אמנם לא חזרתי, אבל ביום שבו התחלתי לראות אותה מבעד לעניי החורף הנקשרים בשמי התזונה שלי, החלטתי לבצע פניית פרסה, להיצמד לתוכנית כמו ניילון של מיקרוגל ולתגבר את תוכנית האימונים שלי. מקץ שלושה שבועות וחמישה קילוגרמים, אני נמצא שוב בירח הדבש שלי: המחמאות מתחילות להגיע, הג'ינס נסגר בקלות, כבר לא צריך לקחת אוויר כשמתכופפים לשרוך את הנעליים ובלילה נעים לעלות על המיטה ולשכב על הבטן בלי להתגלגל מצד לצד כהיפוכה של חיפושית שהתגלגלה על גבה… אני כבר מכיר את השלב החמקמק הזה: ההרגשה היא כה טובה עד שאני מפסיק להבין איך יכולתי פעם לאכול אוכל מטוגן, מתוק, מרובה קלוריות, לשתות… ואילו עתה – ארוחת ביניים של תפוח ירוק, יוגורט 1.5% וארבעה אגוזי-מלך חצויים, משביעה אותי מחד – אך משאירה אותי רענן מאידך… איזה מלך האגוז הזה, אני אומר לעצמי – מי בכלל צריך עכשיו שניצל עם צ'יפס? זה היה המקום שבו הייתי מבטיח לכם נאמנה שלעולם לא אשוב עוד לתפריט הקודם שלי ושכל חיי מעתה יהיו שגרה ברוכה של אכילה מבוקרת ואימוני-כושר עד כדי כך שאת עונת הרחצה הבאה אפתח עם "ספידו" דקיק למותניי… אלא שקצת כמו האהבה, "פרק ב'", גם כשהוא מוצלח יותר מפרק א', הוא תמיד מפוכח יותר: כבר מזהים מראש את המהמורות, כבר יודעים עד כמה שביר המצב הזה שבו אני נמצא עכשיו.

ובכל זאת, למרות הזהירות המתבקשת, ערב שנה אזרחית חדשה, אני יכול לאחל לעצמי ש 2015 תביא איתה ירידה של עוד 15-20 קילוגרמים– והכי חשוב – ירידה שתישמר לאורך זמן. לפיכך אין לי אלא לאחל גם לכם שנה שתהיה כולה עליות – מלבד אותו תחום שבו אנו משוועים דווקא לירידה… כן, אני יודע שאני מקדים מעט את התאריך, שכן צפויה לנו עוד "פגישה וירטואלית" ערב אחד לפני השנה הנוכחית תגיע לקיצה, ובכל זאת חשבתי להקדים "מסיבת הכנה" למסיבות השנה האזרחית החדשה: אחרי הכל, עכשיו יש לכם שמונה ימים כדי לשמור ולהיראות טוב יותר באותן מסיבות, ובאווירה שבה אנו מציינים נס שקרה בשמונה ימים, אפשר להשליך הצידה את הלביבות והסופגניות עתירות השמן, לצאת מחדש לדרך ולקוות שגם מסע שיימשך כנראה כל חיינו, יתחיל בנס קטן של שמונה ימים שנותרו לנו עד לסוף 2014!