קראתי מאמר, כי במחקר, בקופי שימפנזה, התגלה כי בננות, המאכל האהוב ביותר על הקופים, לא טוב לקופים- יותר מידי סוכר בבננות. ההשפעה של הסוכר שבבננה, מורגשת בהתנהגות: יותר היפראקטיביות, וחוסר שקט של הקופים ויחס יותר אלים בין קוף לחברו. ומה הינכם חושבים עשו החוקרים?- מסע גמילה מבננות ויותר ירקות.    מזכיר לכם, משהו? אותנו, הדיאטה של דיאטהקלאב?    ממש "קוף אחרי בנאדם"!

 הידעתם, כי בגמרא מופיעה דיעה כי, הקוף יצא מהאדם?  – בפרשת נח (בראשית יא, יט) מסופר סיפור מגדל בבל: הסיפור התרחש בארץ שנער ( כנראה בבל- מדינה עתיקה במסופוטמיה, עיראק, כ-110 קילומטר מדרום לבגדאד), בתקופה כשבני האדם עדיין דיברו שפה אחת בלבד, וגילו את תורת בנית הבניינים ("הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשריפה, ותהי להם הלבנה לאבן והחימר היה להם לחומר"), החליטו לבנות  עיר ומגדל שראשו בשמים. וה', שירד לראֹות את העיר ואת המגדל שבני האדם בנו, אמר: הן עם אחד ושפה אחת לכולם.. , ועתה לא יבצר (לא ימנע) מהם לעשות כל אשר יזמו. הבה נֵרד ונבלבל את שפתם, כך שלא יבינו איש את שפת רעהו. "ויפץ (פיזר) ה' אותם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנות העיר. על כן קרא שמה בבל, כי שם בלל (בלבל) ה' שפת כל הארץ, ומשם הפיצם (פיזרם) ה' על פני כל הארץ".

אומרת הגמרא, במסכת סנהדרין,  כי הקופים, היו בני אדם, שבגלל רצונם לבנות מגדל שראשו מגיע עד השמיים (מגדל בבל), הפכו לקופים.

ויוצא שהביטוי "קוף אחרי בנאדם"- נכון גם בהקשר ההולדה.

אבל, לפי תורת האבולוציה, האדם התפתח מהקוף.

– http://laitman.co.i גם האר"י בספר "עץ החיים", אומר כי הדבר התרחש, לפני מאות אלפי שנים. (ראה ספר תלמוד עשר הספירות, חלק ג). אבל, האדם הראשון שהשיג את הבורא, היה לפני 5769 שנה ונקרא "אדם", מהמילה "אדמֵה" לבורא, כלומר, דומה לבורא. את התאריך הזה היהודים, מציינים כראש השנה, וממנו מתחילה ספירת השנים לפי הלוח העברי.

ספר בראשית, הפותח את ספרי התנ"ך, מתחיל את סיפורו בפסוק "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תוהו ובוהו".   אומר רש"י,  כי לפי פשטות המקרא טועים אלה שחושבים שבמלים "בראשית ברא אלקים", התורה נותנת זמן בריאת העולם. לדבריו, מילים אלו, רק קובעות את העובדה שכאשר ברא אלקים את השמים ואת הארץ, הארץ הייתה תוהו ובוהו, אבל מתי נבראה לא נזכר.

אומרים המפרשים, כי ה' ברא עולמות והחריבם, עד שברא עולם זה שלנו וכי זמן קיומו של כל עולם שנחרב, היה כנראה מיליוני שנה (שנה, כפי שהננו מכירים אותה היום). וכי יום בריאה של העולם, לא היה יום שאנחנו מכירים, אלא, כנראה, נמשך מיליוני שנה ויותר (שנה, כפי שהננו מכירים אותה היום).

יוצא שהביטוי צריך שיהיה "אדם אחרי הקןף" ואני ממש, ממש, בעד.    תשאלו, על מה ולמה?

ובכן. אם את הקופים, אפשר להעביר במסע דיאטה, ממתוק וממה שמזיק להם והם נענים לכך, הרי אנחנו, בני האדם, צריכים ללמוד מהם. אם הקוף יכול, על אחת כמה וכמה, אנחנו יכולים.

 אני צריכה להזכיר זאת לעצמי, כל פעם, שיתחשק לי "מהמתוק, המתוק הזה" (ביטוי שבא מהתנ"ך ומשמעו דבש. אני לא מצליחה למצוא את הציטוט המדוייק).