אצל אחד מהשכנים היה נער שעשה בגרות והתרנגול היה מעיר אותו כמה פעמים בלילה. כששמעתי זאת, נכנעתי והסכמתי לוותר על התרנגול החכם שלי והתרנגולת הטפשה ובלבד שימצא להם בית ראוי.

בית ראוי נמצא בקיבוץ ניר אליהו שליד כפר סבא, שם יש להם פינת חי על פני כמה דונמים ושם התרנגול שלי יכול לחיות חופשי ומאושר.

הבעיה היתה, איך לתפוס אותו?

הבאנו מטפלים בבעלי חיים, היו אצלי 4 שעות במארב ולא הצליחו.

הבאנו מומחה לתפיסת תרנגולים, הגיע בלילה, ניסה לתפוס את התרנגול בשנתו, אך התרנגול הוציא לו לשון (סתם… J) ועף גבוה לצמרות העץ.

בניתי מבנה מברזל, גדול ונוח שאפשר לסגרו מרחוק- עלה לי 1,000 ש"ח, הגיע לוכד התרנגולים ויחד ישבנו במארב, עד שהתרנגול החכם שלי, התפתה להכנס לכלוב ונלכד.

הבאתי את התרנגול החכם שלי ואת התרנגולת הטפשה שלי לניר אליהו ואת פנינו קיבלה להקת טווסים. עם כל הטווסים הוא נלחם – כשהתרנגול החכם שלי והטווס, באויר, מנופפים בכנפיהם, חזה מול חזה והראשון שנסוג הוא המפסיד. כמובן שהתרנגול החכם שלי ניצח את כולם ויחד עם חברתו לחיים פסע באון להכיר את פינת החי.

נפרדתי מהם וכאב לי. אהבתי את התרנגול החכם שלי והערצתי את יכולת ההשרדות שלו.

כעבור חודש באתי לבקר וסיפרו לי שאת התרנגולת הטפשה אכלו הקופים כשעברה ליד הכלוב שלהם והפכו אותה למנת החלבון הבשרית שלהם. התרנגול שלי התהלך בודד ולא ניגש אלי ולא הכירני.

בהמשך סיפרו לי שהוא הפך למלך החצר והיו לו כמה נשים תרנגולות.

ובהמשך סיפרו לי שבעברו ליד כלוב הקופים, הם תפסו אותו, אך הוא הצליח לברוח כל עוד נפשו בו, בהשאירו להם רק מחצית תחתונה של רגלו האחת כמנת החלבון הבשרית שלהם ומאז הוא ממשיך לשלוט בחצר בקופצו על רגל אחת.

מאז, לא שמעתי עליו וכנראה היום כבר אינו בין החיים.

מעת הכירי את התרנגול החכם שלי, שכל כך אהבתי, כמעט ואינני אוכלת בשר.

עכשיו אני תוהה, כיצד זה היה לאכול ביצה של התרנגולת הטפשה שלי, כמנת חלבון חלבי בארוחת הערב, בדיאטה של דיאטהקלאב.

רק לידיעה: הסיפור, סיפור אמיתי.