עד עכשיו אני מצליחה לא רע לפצות את עצמי על הסוף שבוע הנורא הזה. אני כל יום הולכת לפחות חצי שעה ומנסה מאוד להיצמד לתפריט דיאטה שהדיאטנית בקבוצת הרזיה בנתה לי. ביום ראשון הייתי בפגישה של הקבוצה ואחר כך הייתה לי פגישה אישית עם הדיאטנית, לעבור על התפריט ולבדוק התקדמות כללית. בסך הכול היא מרוצה ממני אבל כשהיא שאלה מה חסר לי בדיאטה אז חשבתי על זה שבעצם אני כל הזמן מתה למתוק כי אני מרגישה שאין לי מתוק בדיאטה. אז בנינו ביחד תפריט חדש, היא פרגנה לי קצת יותר מתוקים – פירות מיובשים (אני מתה על תמרים), קצת דבש בגרנולה עם היוגורט (התמכרתי לגמרי למנה הזאת: גרנולה, יוגורט ופירות טריים חתוכים), וחוץ מזה פעם בשבוע אני יכולה לאכול פרוסת עוגה. עוגה אמיתית כן? לא משהו דיאטתי, אלא הדבר האמיתי. הדיאטנית בקבוצת הרזיה אומרת שלדעתה זה חשוב שלא נאכל רק אוכל דיאטתי ושלא נבנה תפריטי דיאטה אדוקים מדי כי זה מתכון בטוח להתייאשות ונפילות. חוץ מזה היא טוענת שהמטרה שלנו היא לשנות את כל אורח החיים ולא רק "לעשות דיאטה", כי מזה רק עולים בסוף, כשהדיאטה נגמרת. ואם המטרה שלנו היא לא רק לרדת במשקל או להיפטר מעודף משקל של כמה קילו, אלא להתמיד באורח חיים חדש, אז חשוב שנפרגן לעצמנו מתוק אמיתי ושלא נרגיש שאנחנו בחוסר כל הזמן.
זאת טעות שעשיתי הרבה פעמים בעבר. תמיד התחלתי דיאטות והייתי הולכת על כסאח. הייתי מתמידה עם תזונה נכונה וסופר בריאה לאיזה כמה ימים, ולפעמים אפילו לכמה שבועות, ותמיד הייתי מאוד מבסוטית מעצמי. וזה אף פעם לא החזיק מעמד. כי המחשבה על חיים שלמים בלי אף קוביית שוקולד הייתה פשוט קשה ומייאשת מדי. בסוף הייתי נופלת ונותנת לעצמי להרוס הכול ולחזור לדפוסי אכילה של פעם – הכול, כל הזמן.
חוץ מהפרוסת עוגה פעם בשבוע אני יכולה גם לאכול פעם ביום משהו מתוק אבל דיאטתי. למשל פרוסה קטנה של עוגה מאחד התפריטים שהדיאטנית נתנה לי, וכמובן פירות, אבל בהגבלה כמובן. בינתיים אני עומדת בזה יפה, וגם כשהילדים שולפים את הממתקים שלהם אני מצליחה להתאפק. אני חושבת שהיא צודקת. "תזונה נכונה" זה לא רק תפריט בריא, אלא תפריט מאוזן, כזה שלא גורם לך לרצות להתאבד מהמחשבה עליו, כזה שיש בו קצת שמחת חיים ומאפשר לשנות, לגוון וגם ליהנות באמת מדברים שאין להם תחליף, כמו איזה עוגה טובה או סטייק עסיסי.
הילדים חמודים. הם מאוד מפרגנים לי. הבכור והאמצעי כל הזמן שואלים אם אפשר לעזור לי (הם יודעים שקשה לי בשעות הערב, אם אבא לא הגיע למשל) וגם מחמיאים לי שירדתי במשקל ושהאוכל שאני מבשלת טעים. חמודים. קל לדעת מתי הם משקרים, אבל הכוונה שלהם כל כך טובה…