היום התחיל טוב. שמרתי, אכלתי דגנים בבוקר עם הילדים, אבל חוץ מזה הקפדתי לשתות רק מים. שמתי את הקטנה אצל הבייביסיטר ויצאתי לסידורים. בדרך כלל אני מצליחה לארגן את כל הסידורים ליום אחד, אבל היום באמת זה היה קצת מוגזם. עשיתי דואר, קוסמטיקאית (שעווה וציפורניים), ביטוח לאומי וסידורים בבנק, ובדיוק הספקתי לאסוף את הבנים ולנסוע כולם ביחד לשוק. עד שהגענו הביתה כבר רעדתי מרעב אז חיממנו כדורי בשר ואכלנו ביחד. לא הספקתי לשקול אבל אני סופרת את זה בתור מנה ממוצעת.
בקבוצת דיאטה שמצאתי באינטרנט, מצאתי טבלה שמאוד עוזרת לי עם החישובים, כי אני כבר קצת מתביישת לבוא לבן שלי עם זה.
בפעם האחרונה שיצאנו – בעלי ואני – הוא לקח אותי למטווח. בהתחלה ממש לא התלהבתי אבל הוא רצה להראות לי גם את המקום החדש של החברים מהעבודה, אז הלכנו. אני מודה שבהתחלה לא הבנתי על מה כל ההתרגשות אבל מה יש לומר, הגבר שלי באמת מכיר אותי יותר טוב משאני מכירה את עצמי. יש בזה איזה ריגוש שלא מרגישים לעתים קרובות. לירות באקדח, עם הכפפות האלה והמשקפיים, מרגישים כמו שחקנים בסרט פעולה.
אחרי המטווח הלכנו למסעדה שלו ופגשנו את החברים. הייתי כולי מסוחררת מהמטווח אז יצא שאכלתי יותר ממה שתכננתי, אכלתי שניצל ובוואריה וזה די הורס את כל הספירה של היום. בערב ישבתי באינטרנט עם קבוצת הדיאטה ואני מתכוונת לקחת את עצמי בידיים ולהתחיל מחר יום חדש בלי ויתורים. חוץ מהיציאות האלה שהורסות לי את השגרה, שאני מרגישה שמגיע לי להתפנק ואז אני משתוללת ואוכלת יותר מדי קלוריות, אז חוץ מזה יש לי את הבעיה של "לאכול מעל הסירים" כשאני מבשלת. אני לא רק טועמת כל הזמן אלא מדי פעם ממש נעמדת ואוכלת בכף מהסיר, יעני במקום ארוחה. אבל התוצאה היא שאחר כך אני מתיישבת עם הילדים לאכול ואז אני לוקחת מנה קטנה. ואז אוכלת את השאריות מהצלחות שלהם. בקיצור, בלגן שלם ואי אפשר ככה לא לספור קלוריות ולא לעשות דיאטה כמו שצריך.
בקיצור אני צריכה לקחת את עצמי בידיים ולהתחיל לאכול מסודר. בלי זלילות מהסירים, בלי לנקות את הצלחות של הילדים, בלי "ליישר" עוגות. מחר אני אנסה לאכול שלוש ארוחות מסודרות, בלי נשנושים. לשים על הצלחת, לגמור הכול ובלי תוספות מיותרות! וצריך לשים לב טוב טוב… פה באה חברה ואני מוציאה כיבוד, ושם הקטן אוכל חטיף ואני מנשנשת ממנו "רק אחד" (ואז עוד אחד… ואז רק עוד אחד אחרון. בחיי שאני ממש כמו הילדים). וגם אני צריכה להעיף מפה את המשקל לקיבינימט. זה סתם שובר את רוחי. פעם בחודש ככה להישקל במפגש של הקבוצת דיאטה זה מספיק. אחרת מפתחים אובססיה. זהו, זאת המשימה שלי. בהצלחה לי