טוב מסתבר שהבחור לא היה כזה חמוד, וגם לעשות דיאטה של השראה עם אחד שלומד תזונה התגלה כרעיון לא כל-כך טוב. כאילו דא. איזה נודניק צדקני הוא נהיה תוך שתי שניות והתחיל להרצות לי על הרגלי תזונה נכונה ואורח חיים בריא.
הבנתי שאין שום סיכוי כשהוא לא הרגיש את הציניות כשאמרתי לו שלא שמעתי על כל הדברים האלה אף פעם. נפנפתי אותו תוך שתי שניות ואני מודה שזה עשה לי הרגשה טובה לכל היום. בחורות רזות לא מבינות דברים כאלה כי הן ככה כל הזמן אבל כשאת יודעת שרוב הזמן אף אחד לא שם עלייך אז זה ממש מעודד כשסוף סוף יש הזדמנות להפנות למישהו את הגב בלי לדאוג מה הוא יחשוב על התחת הענקי שלך.
ממשיכים עם ההשראה, ולא מתפשרים יותר. החלטתי שהדיאטה תהיה מורכבת ממזון נשמה איכותי בלבד.
הלכתי לחנות ספרים יד שנייה, עם מוכר נורמלי לשם שינוי והחלטתי לקחת כמה המלצות שלו על "ספרי מופת", יצא שגם מצאתי שני ספרים שרציתי כבר מזמן לקרוא וגם המוכר הזמין אותי ל"קפה" אז קיבלתי עוד ליטוף קטן לאגו.
אז ככה, דבר גורר דבר, חשק עושה חשק ומכל הליטופים לאגו קיבלתי קצת מרץ ונרשמתי לפילאטיס. החלטתי שאם אני משלמת על משהו מראש אז יש יותר סיכוי שאני אממש אותו. עניין של קמצנות פשוטה. הלכתי לשיעור הראשון, כולי רוח קרב. יצאתי ממנו קצת מתוסכלת. מה זה?! ולאן לעזאזל נעלמו כל השרירים שהיו לי פעם בבטן, ברגליים… בטוסיק? כנראה באמת במשך הרבה זמן חיפפתי ולא עשיתי שום דבר מספיק ברצינות.
לא נורא, עכשיו יש לי מלא התכווצויות שרירים וזאת הרגשה דווקא די נעימה. אתם מכירים את זה? כאילו כל תנועה שאני עושה, כל שיעול שמזכיר לי שהשרירים בבטן תפוסים, זה הכול מן הוכחה לזה שעשיתי משהו עם הגוף שלי. אני מדמיינת את השרירים האלה מתקשחים והופכים משומן לקוביות חביבות כאלה, כמו של כל הדקיקות האלה שאני רואה רצות בפארק הירקון, וזה עושה לי הרגשה חמימה כזאת. כאילו כל הדיאטה הזו מתקדמת לכיוון הנכון.
חוץ מזה חברה שלי שגם היא בענייני דיאטות ומזון בריאות הסבירה לי איך מכינים שייק ירוק ואני מנסה לפתוח כל בוקר עם אחד כזה. היא אומרת שכדי להגדיל את צריכת העלים הירוקים, שכמעט אף אחד היום לא צורך מספיק מהם, הכי טוב לדחוס למיקסר חופן של משהו ירוק – לא כל כך משנה מה, פטרוזיליה, חסה, סלרי – ולהוסיף לזה מלא פירות בשלים ומתוקים (יש מי שיאמר כדי להסוות את הטעם…). נוצר משקה בעל מרקם וצבע לא מושכים במיוחד. אבל דווקא טעים! ויותר מזה – משביע. נראה כמה זמן אני אחזיק מעמד עם זה. אני מאמינה שככל שזה ישתדרג וישתכלל ויתגוון, יהיה יותר קל ונוח להפוך את זה להרגל.