אני מנחשת שרבים מאיתנו מתרגלים לעניין שלפעמים יורדים ולפעמים עולים… וכששבוע אחד עולים, בד"כ אנחנו יודעים למה… אני עליתי 200 גרם ולא לגמרי ברור למה.. הייתי ילדה טובה השבוע … אבל כשירדתי מהמשקל לא הרגשתי רע או אכזבה גדולה מדי, כי ברור לי שכשאני ילדה טובה ועושה ספורט, בסוף זה יורד.. וכנראה בשבוע הבא אראה את הפירות של ההשקעה שלי.

אני מנסה לחשוב מה עשיתי שונה השבוע, שיסביר למה עליתי אפילו שהייתי בסדר עם אוכל. וזה כנראה הספורט. עברתי לפעילות יומיומית – אני כל יום עושה משהו, או הליכות או יוגה. והיוגה הזו היא לא יוגה רגועה…  היא חמה ומדהימה ומעלה דופק. 90 דקות בחדק חם, 26 תנוחות, 2 סטים מכל תנוחה.. אין שריר שלא נמתח ומזיע. חוויה מדהימה… אני בטוחה שזה יתחיל להראות תוצאות במשקל גם בקרוב.

עלה נושא מעניין אתמול בקבוצה… חופש בתוך גבולות… היכולת לבחור, האופציות הקיימות, אבל במסגרת מה שמותר.

הנושא הזה קרוב לליבי, כי אולי סיפרתי כבר, שאני עושה דוקטורט בפילוסופיה על הנושא של רצון חופשי. זה נושא עצום, וביטוי קטן שלו עולה בתוכנית שלנו… איפה אפשר, איפה יש גבול.

יש אנשים שקל להם יותר עם אוכל שחוזר על עצמו, או עם ידיעה מראש מה הם יאכלו.

לי קצת קשה עם זה.

ברור לי שהערב אני אוכל משהו. ברור לי שזה יהיה משהו שהתכנית מאפשרת לי. אבל אני לא רוצה לדעת מראש אם זה עוף או דג.

ברור לי שאני מכינה לעצמי סנדביץ' כל בוקר, לעבודה. אפילו כמה, אם זה יום ארוך. וברור שהסנדביץ' יכיל משהו שמותר בתוכנית. אז המקרר שלי מלא באופציות שמותר – נקניק דל שומן או ריבה דלת שומן או גבינה רזה. בבוקר אני מכינה לי שניים או שלושה סנדביצ'ים מגוונים, ואז כשהגיע הזמן שלי לאכול, אני יכולה לבחור מה שבא לי. נכון שהאופציות מוכתבות לי מראש על ידי מה שמותר בתוכנית, אבל אני בוחרת בין כמה אפשרויות.

יש משהו אולי עמוק יותר בכל העניין הזה שקשור לתפקיד הריגשי של אוכל בחיים שלי.

אוכל מתחבר אצלי לכייף. לאיזה מן רגע של הנאה. ואולי באמת חברים בקבוצה צדקו שאני צריכה להפרד מכמה הרגלים ישנים, כולל התפקיד שהאוכל משחק אצלי.

ככל שאוכל יהיה יותר מקור לאנרגיה ושובע, ופחות לכייף ופינוק, יהיה לי יותר קל בתכנית…

מצד שני, אני יודעת שכן חשוב, לעשות אוכל טעים שעושה כייף ולא מבאס. אחרת באמת יהיה קשה לעמוד בתכנית.

אתמול למשל ממש פינקתי את עצמי… במסגרת מה שמותר: הכנתי אורז. ובמקביל רטוב לשים מעלה. ברוטב היה בצל, אפונה, קצת סויה ורוטב צ'ילי חריף. ויצא מעדן!! ואפילו שמתי קצת בצלחת ולא כמו ההרגל הישן של לאכול מהסיר…

בקיצור… ברמה ההתנהגותית אני אבחר לי מתוך מה שמותר. ברמה הרגשית אני אנסה לנתק את האוכל מהמקום המפנק שלו, למשהו יותר תועלתני.

בהצלחה לנו…