לפני שעה יצאתי מהפגישה הראשונה שלי עם קבוצת התמיכה. אני חדשה. עכשיו הצטרפתי לתוכנית. יש משהו חגיגי ומרגש בזה, כמו כל התחלה חדשה.

יש אנשים שטובים בהתחלות חדשות יש כאלה שפחות. מהניסיון שלי, אני מלאת מוטיבציה בצעדים הראשונים אבל אז משהו דועך… וראיתי בקבוצה שלי אתמול שיהיו את אלה שמהם אשאב כוח כדי להיות נחושה גם אחרי ההתלהבות של ההתחלה.

כששאלו אותי למה הצטרפתי פתאום קלטתי כמה השאלה רלוונטית אך לא פשוטה לענות. כלכך ברור לי שאני רוצה לרזות שלא שאלתי את עצמי למה… והאנשים שישבו איתי, לכל אחד מהם יש את הסיבה שלו להצטרפות… ומה שהרגיש לי נפלא זו הידיעה שכולנו שם באותה סירה…

אני מניחה שהסיבות שלי לרזות אינן מקוריות במיוחד… סיבה בריאותית וסיבה אסטתית. אני רוצה לשים עיין על רמת הכולסטרול שלי. ואני רוצה להוריד כמה צמיגים מהבטן כדי שאוכל לשבת בנוחות עם ג'ינס, או בחוף עם בגד ים.

השאלה המעניינת יותר היא למה בחרתי בדיאטקלאב ולא מסגרת אחרת.

אני בת 34 עוד חודש, ומרגישה כמו אקורדיאון – העלתי משקל והורדתי משקל ב 15 שנים האחרונות בלי לשמור. כל פעם שעשיתי דיאטה וירדתי, אח"כ עליתי. ואת זה אני רוצה להפסיק.

הפעם אני יורדת, ועכשיו, ברגע המיוחד הזה – ביום הראשון שלי בדיאטה – אני מבטיחה לעצמי שאצליח לשמור על משקל היעד שלי. אני יודעת שאצליח לרדת במשקל, אבל הגיע הזמן להגיע למקום שהשינוי יחזיק ויהיה עמוק ואמיתי.