שוב מתרגשת ובאה עלי נסיעה גדולה – שבועיים בארה"ב. טיולים ברגל, קניות, ביקור חברים … בלי הבעל והילדים. ממש חופשה אמיתית, סופסוף !

למשך הביקור הכנתי תוכנית פעולה מרשימה: אני לוקחת לחם, טוסטעים, גבינה לבנה וקוטג' בצידנית, וסיכמתי עם החברה שתהיה איתי כל הזמן על צורת אכילה שפויה, נכונה, טעימה וראויה. גרתי מספר שנים בארה"ב ואני כבר יודעת שאין שם אוכל טעים – כך שלא משנה מה יעמוד בפני, לא אתפתה לטעום. אני יודעת שהאוכל שם מאכזב (שלא לדבר על זה שהאוכל בארה"ב מ-ש-מ-י-ן נורא). אעשה מאמץ אדיר להשיג פירות וירקות טעימים. אני צריכה לתכנן היטב את 2 המנות המותרות שלי – הרי אני נוסעת לשבועיים – ולוודא שאני אוכלת מנה ראויה, טעימה ו"שווה".

אז אם אני כל-כך מוכנה לנסיעה, וכל-כך נחושה לרדת במשקל גם בארה"ב, למה אני מזייפת כל השבוע האחרון ?

אני חוששת שהידיעה שלא אשקל במשך מספר שבועות, גורמת לי לחשוב (גם אם בתת-מודע) – "לא נורא, אני יכולה לחרוג קצת עכשיו, אתקן בארה"ב", או: "הרי אני הולכת לשרוף המון קלוריות בהליכה ברחובות מנהטן…" וכנראה שהמחשבות האלו גורמות לי לזייף – לאכול מאכלים שהם לא לגמרי בתוכנית, או יותר מזה – לחרוג בכמויות של פחמימות מסויימות בצורה קיצונית, ללא מידה וללא מדידה. אני יודעת שאני גורמת לעצמי נזק, ובכל זאת אני מתקשה לשלוט על האכילה הזו. יש לי תירוצים נוספים: ההתרגשות שלפני הנסיעה, הקושי לתכנן את הבישולים לפי מספר הארוחות שנותרו לי, וכו' …. אבל השורה התחתונה היא שבימים האחרונים זייפתי בגדול.

מה לעשות ? איך להימנע ? איך להישמר עד לנסיעה ?

גם טיפים ספציפיים לנסיעה לארה"ב, אוכל מתאים שאפשר לקנות שם – הכל יכול לעזור לי כעת !

תודה,

אולה

נ.ב. – כפי שהבנתם, הבלוג יוצא לחופשה של כ-3 שבועות (כולל הג'ט לג !). אני אעקוב אחרי התגובות שלכם בימים הקרובים, וכל עזרה תתקבל בברכה, אבל לא בטוח שאוכל לענות (וודאי שלא אוכל לענות בעברית).