לא קל לנו להאמין בכוחות שלנו, להאמין שביכולתנו לגרום לכך שנאבד משקל ונרזה. אני שומעת מתוך דברים של משתתפים בקבוצה את חוסר האמונה שלהם בעצמם, ביכולת שלהם לרזות. חלק מהמשתתפים פשוט לא מאמינים שהתוכנית מרזה. רובינו כל כך מנוסים בדיאטות קודמות ולמודי כשלונות… לא נראה לנו שאפשר לרזות אם אוכלים כל כך הרבה אוכל.  חלק אחר מאיתנו, המשתתפים, מאמין (או רואה מסביב) שאפשר לאבד משקל יפה מאוד בעזרת התוכנית, אבל לא מאמין ביכולת שלו-עצמו לבצע את התוכנית ולהביא לירידה במשקל. חוסר האמונה מביא לחוסר הצלחה ! זהו מקרה קלאסי של הביצה והתרנגולת. הירידה במשקל מביאה להעצמת האמונה בתוכנית, ואילו האמונה עצמה מביאה לירידה במשקל ! איך יוצאים מהמעגל הזה ? או ליתר דיוק, איך מצליחים להיכנס לתוך המעגל המבורך הזה ?

דרך ראשונה שמציעים תמיד בקבוצות היא פשוט לעשות את התוכנית, גם בלי להאמין בה. פשוט לאכול כל ארוחה במועדה, להקפיד על הכמויות, ולבצע את כל הפרטים הקטנים של התוכנית (סוכרייה, פעילות גופנית, שתייה מרובה ועוד). אז תגיע הירידה במשקל, ואחריה תגיע גם האמונה – האמונה כי התוכנית באמת עובדת, והאמונה ביכולת שלנו לבצע את התוכנית ככתבה וכלשונה, ולהוריד במשקל.

דרך אחרת היא להסביר למשתתפים על חשיבות האמונה, ולנסות לפתח אצלהם את האמונה ביכולתם לרדת במשקל בצורה נעימה ושפויה כבר בתחילת התוכנית. מי שהצטרף לדיאטה קלאב דרך חבר או מכר, וראה במו עיניו את תהליך הירידה במשקל, מתחבר יותר בקלות לתוכנית ומאמין בה – ואז צריך רק לשכנע אותם ביכולת שלהם עצמם "לשתף פעולה" עם התוכנית ולרדת במשקל בקלות. מי שמגיע ללא היכרות עם אחד המשתתפים, מתקשה לראות ולדמיין את המשתתפים כפי שנראו לפני שירדו 10, 20 או אפילו 30 קילו. במקרה כזה, הם עשויים לא להאמין בתוכנית וגם לא להאמין ביכולתם לרדת במשקל באמצעותה.

כך או אחרת, הדבר החשוב ביותר הוא שכנוע של המשתתפים ביכולתם לעשות את זה – לא להיכשל הפעם, אלא להצליח לרדת במשקל באמצעים טבעיים ובתמיכת הקבוצה, ובעיקר בעיקר בכוחותיהם שלהם. זהו שינוי תפיסתי חשוב שכל אחד מאיתנו חייב לעבור עם עצמו, וככל שנקדים להאמין בכוחות שלנו לרדת במשקל – כך נרד מהר יותר במשקל.

אני מאמינה בעצמי. אני יורדת במשקל.

שבוע טוב !

אולה