מתוך-->כדאי לדעת-->התמכרות לאכילה - מטאפורה או מציאות?

מוצאים עצמכם חושבים על אוכל ללא הרף? מתכוונים לאכול עוגיה ומסיימים לאחר שאכלתם את כל הקופסא? מתחילים דיאטה בכל בוקר ומתיאשים בצהריים? מתייסרים לאחר כל קובית שוקולד? לא בטוח שהאשמה בכם

"הבעיה שלי זה מתוקים. אין לי בכלל בעיה עם אוכל, אבל ברגע שאני מתחילה עם מתוקים, אין מה שיעצור אותי". לא אגזים אם אומר, שאפשר לעשות "העתק-הדבק" למשפט הזה עבור רב המטופלים שלי. כאשר הם מתארים את הדחף העצום לאכילת המתוקים (או השומניים) ואת חוסר השליטה והאונים בעת האכילה, אני לא יכולה שלא לתהות האם לא יושבים מולי אנשים הסובלים מהתמכרות לאוכל?

התמכרות לאוכל יכולה להישמע לרגע מגוחכת, כמו התמכרות למים או לחמצן, אבל אם חושבים על זה, הרי שבמובן מסוים כולנו מכורים לאוכל. חשבו רק לרגע על ההרגשה שמתעוררת בכם כשנבצר מכם לאכול, למשל בזמן דיאטה: מתעוררת כמיהה הולכת וגוברת לאוכל, אי נוחות פיזית ונפשית, עד שאתם לא מסוגלים לחשוב על כלום חוץ מאשר על הארוחה הבאה. מוכר לכם? כך בדיוק מרגיש האדם המכור.

המזון חיוני לקיום שלנו. שלא כמו התנהגויות התמכרותיות אחרות, אכילה מספר פעמים ביום, גם לצורך ההנאה הינה התנהגות נורמאלית. לאכילה התמכרותית ישנם מאפיינים המבדילים אותה מאכילה נורמאלית ואפילו מ"זלילות" המתרחשות מדי פעם. אכילה התמכרותית גורמת להשמנה קשה, בעקבות צריכת קלוריות מרובה ולהחמרה במצב הבריאותי. היא מתרחשת על בסיס יומי ומשמשת דרך להתמודדות עם מצוקה נפשית, בדומה לשימוש בסמים או באלכוהול. אכילה התמכרותית, בשל כך מזוהה עם אכילה רגשית.

התמכרות לאוכל – האומנם?

כמו התנהגויות התמכרותיות אחרות, גם התמכרות לאוכל שנויה במחלוקת. יש הטוענים, שלא מדובר בהתמכרות, שכן לא מדובר בחומר פסיכואקטיבי ספציפי שניתן להתקיים בלעדיו, אלא במזון שלא ניתן להתקיים בלעדיו. לעומת זאת, אם בוחנים את הגדרות ה DSM (Diagnostic and  Statistical Manual of Mental Disorders) להתמכרות לסמים, מוצאים את האבחנות הבאות:

• עמידות – המתבטאת בצורך להגדיל את כמות הסם להשגת אפקט

• תסמיני גמילה עם הפסקת השימוש

• צריכה גבוהה יותר מהמתוכנן

• תשוקה מתמדת לסם וניסיונות חוזרים ונשנים להפסקת השימוש, ללא הצלחה

• בזבוז זמן רב לצורך השגת הסם

• פגיעה בתפקוד היומי

• המשך השימוש למרות ההבנה שבנזק הנגרם כתוצאה מהשימוש

 כשבוחנים את האבחנות הללו ניתן בקלות להקבילן להתמכרות לאוכל:

• עמידות -  הגדלת כמויות האוכל בכדי להשיג תחושת שובע

• מתח ואי שקט בזמן דיאטה

• אכילת מזון בכמויות גבוהות יותר ממה שתוכנן

• תשוקה מתמדת למזון וניסיונות חוזרים ונשנים לווסת את צריכתו

• בזבוז זמן רב באכילה

• ויתור על פעילויות יומיות בגלל בושה ופחד מדחיה

• המשך אכילת היתר למרות הבנת הנזקים שבצידה

זאת ועוד, טיפולים המיועדים להתמכרות נמצאים יעילים גם לטיפול בהשמנת יתר.

התמכרות לאוכל – מה אומרת הפיזיולוגיה?

ישנם חומרים במוח המעורבים בהתמכרות לאוכל ובהתמכרויות אחרות. דופאמין הוא אחד החומרים המשמשים בתפקיד מפתח במערכת התגמול וההנאה במח. בחיות מעבדה נמצא, שתפקוד הדופאמין מושפע מאכילת סוכר. כלומר, שבאופן עקיף סוכר מעורר את מערכת התגמול וההנאה.

במחקר חדש בחולדות משנת 2009 נמצא, שצריכה מוגברת של מזונות עשירים בשומן וסוכר מעלים את רמת הקולטנים לאופיאטים באזור המווסת אכילה במח. אופיאטים, בדומה למורפין, הם חומרים הנמצאים באופן טבעי במח וגורמים לתחושת הנאה ואאופוריה. אותן חולדות חוו הנאה כתגובה לאכילת מזון עשיר בשומן ובסוכר והראו תסמיני גמילה כשהמזון נמנע מהן.

מחקרים אחרים בבני אדם מצאו, שאכילת מזונות עשירים בשומן ובסוכר גורמים לשינויים במח בדומה לשינויים שנצפו במכורים לסמים. ממצאים אלה מסבירים מדוע אנשים הנמנעים מאכילת מזונות אלה, כמו בזמן דיאטה, מתקשים להימנע לאורך זמן.

התמכרות לאוכל – הטיפול

הטיפול באכילה התמכרותית מחייב התערבות של אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש ומתחום התזונה, כגון דיאטניות ופסיכולוגים, כיוון שההתמכרות נועדה לצורך התמודדות עם חסכים רגשיים.

הצלחת הטיפול מותנית בהתמודדות אפקטיבית עם החסכים הרגשיים. הדרכה לשינוי הרגלי אכילה ללא טיפול רגשי לא תועיל. סוג הטיפול היעיל ביותר הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) המתמקד בהתקפי אכילת היתר, בהבנת תפקיד האוכל כפיצוי רגשי, בהכרת הרגשות המובילים לאכילה ובמציאת חלופות יעילות יותר.

חזרה לרשימה