התוכנית אכן מציגה אתגרים מכל מני סוגים ועוצמות… האתגר היומיומי הוא אולי אחד הגדולים, של שינוי הרגלים שנתפסו אלינו במשך שנים.
אבל בשבוע האחרון התמודדתי עם אתגר שהוא לא יומיומי. רק לעיתים, נוסעים לחופשה או טועמים קייטרינג לקראת אירוע גדול.
בחמישי בלילה הגעתי לאילת לאירוע משפחתי. 2 ימים ו 2 לילות של שמש, ים ושנורקלים. הבופה במלון הגיש מכל טוב.. ובלי הגבלה… עמדתי והסתכלתי על כל הדברים הטעימים שאני כלכך אוהבת.
מה עשיתי?
חשבתי על קבוצת התמיכה שלי, מה הם היו אומרים אם הם היו לידי.
קודם כל החלטתי שאני קמה רק פעם אחת. זאת אומרת "מעמיסה" על הצלחת פעם אחת. בלי לקום שוב ושוב למילוי נוסף.
החלטה שנייה היתה להתרחק מהמאפים והלחמים. בארוחת הבוקר למשל, התרכזתי בירקות, בביצים, בגיבנות. והצלחתי להרכיב ארוחת מצויינת. בלי להרגיש מקופחת.
בארוחת הערב, שהפיתויים היו רבים יותר, שוב, עמדתי בהחלטה לקום לבופה רק פעם אחת, והפעם שמתי לי חתיכות לא גדולות, ממש גודל סימלי, כדי לטעום מכל הטוב שהוצע, בלי להרגיש פיספוס.
ובעצם עשיתי דבר דומה עם הטעימות לקראת החתונה.
ההרגל הישן שלי הוא "עיניים גדולות", שרואות את השפע והצבע ולא מצליחות לעצור.
ואז בא האיפוק, והמחשבה שאם אעצור את עצמי קצת, ארוויח הרבה יותר.
במילא בחתונה שלי אהיה כלכך מוסחת ועסוקה ונרגשת, שלא ממש אוכל מהקיטרינג…
תגובה אחת
זהר,
גם אני חשבתי פעם: "אוי, השבוע יש לי שבוע קשה, עמוס באתגרים", "אוף, הילד חולה ואני תקועה איתו בבית כבר 4 ימים, ערה ואוכלת בלילות", או: "החופשה הזו היא חד-פעמית ולא יקרה כלום אם אוכל קצת…" ואז שמתי לב שאני לא יורדת ! המשקל שלי נעצר (או אפילו עלה קצת), בגלל אותם "אירועים חריגים". פתאום נפל לי האסימון – אולי האירועים הללו שונים אחד מהשני, אבל כל הזמן – ממש בכל שבוע – יש אירועים חריגים המוציאים אותי מהתוכנית שלי. צריך להיזהר ולהישמר מנפילה במצבים כאלו. לך יש את החתונה הקרבה בשעה טובה, שכנראה שומרת עליך היטב, אבל בבקשה תתחילי להתרגל לרעיון שבכל שבוע תהיה יציאה מהשגרה ויהיו אתגרים חדשים. בהצלחה, אולה