הפרדוקס האירופאי

כבר קרוב לארבעה חודשים, כמדומני, שלא הייתי בחו"ל – הרצף הכי ארוך שלי בשנים האחרונות. לכל מי שיושב עכשיו מול הצג בבית ומקלל אותי, אני מוכרח להבהיר שלא מדובר ב"פאן" נטו. נכון, אני אוהב מאוד את העבודה שלי, מוצא כמעט בכל נסיעת-עבודה גם זמן לבלות וליהנות ועדיין… ההכנות בעבודה, הטיסות המתישות, העבודה שמצטברת על שולחנך אחרי כמה ימי היעדרות: זה לא מקרה שבמהלך התקופה האמורה ויתרתי ביוזמתי על שתי טיסות רק כי לא יכולתי לשאת יותר מראה של שדה-תעופה מבפנים.

נסיעה לחו"ל היא הזדמנות לפרספקטיבה מסוימת על הנעשה בגזרת הגזרה שלי: הן יש בגדים שאני לובש רק כשאני בנסיעות: מחליפות שנדרשות לאירועים מסוימים ועד למעיל חם – וכך יש לי בסיס להשוואה עם השינויים שחלו בגופי בחודשים האחרונים.

ובכן, מדד ה"מכנסיים שאינם ג'ינס" מצביע על תיקו בין הגושים עם יתרון קל לרזה יותר, כלומר – לא מהפך דרמטי כפי שחזו הסוקרים, אבל בהחלט המשכה של המגמה החיובית. באופן אישי (ובגלל שאני יודע עד כמה יצא לי "לחטוא" פה ושם) אני מייחס את השיפור בעיקר לעלייה ברמת הפעילות הגופנית: מאז ש"נפלתי לידיה" של עדה, מדריכת הכושר שלי ב"גרייט-שייפ", אני בכל זאת קצת מעוצב יותר…

אפשר היה לחשוב שאחרי כל-כך הרבה נסיעות אצליח לפצח את "הפרדוקס האירופי", זה שבמסגרתו אני אוכל לא רק הרבה יותר ממה שאני רגיל לאכול בימים כתיקונם בישראל, אלא גם בולס מרכיבים איומים ונוראיים לרוב… (אני יודע שגם בחו"ל אפשר לשמור על דיאטה נאותה, אבל איכשהו נראה לי מוזר לרדת לסופרמרקט שמתחת למלון כדי לרוכש לי גזר…) – ועדיין חוזר ארצה במשקל פחות מזה שעמו המראתי מכאן. לכאורה מדובר בחלומו הרטוב של כל מאותגר מבחינת משקלו… אוכלים, שותים ו… מרזים!

פעם חשבתי שהקור עושה את ההבדל ושהגוף בים-תיכוני שלי נכנס להלם שכזה בחושו את הקור האירופי, עד שהוא שורף תכף ומיד את כל הקלוריות… אלא שעם השנים פיתחתי הסבר חלופי שאפשר שהוא מדויק יותר: בחו"ל אנחנו נמצאים הרבה יותר שעות על הרגליים. אין לעבוד מול המחשב בישיבה (למעט כמה מיילים דחופים מחדר המלון), אין לרבוץ על הספה מול הטלוויזיה לעת ערב. מה כן יש? "מינגלינג" בכנסים, סיורים ברחבי העיר, אתם יודעים מה? אפילו שופינג! כל אלה נמשכים שעות, לא מעלים את הדופק (ולפיכך לא משפרים את סיבולת הלב-ריאה), אבל שומרים על הגוף במאמץ גופני מתון – בדיוק הדרך האידיאלית לשרוף שומנים.

כך יוצא שלרוב אני חוזר מנסיעותיי כשקילוגרם או שניים פחות על מותניי, אבל הי, תגידו, יש סיכוי שאני בעצם רק מנסה להרגיע את המצפון לקראת הנסיעה הקרובה…?