קטע שנכתב בבוקר יום ג' (לכל מי שיתהה על אי-הבהירות בנוגע לתוצאות המונדיאל), אבל מסיבות טכניות, מפורסם רק עתה, בבוקר יום ו'…

מונדיאל של טעמים

אני עומד מול מעבד המזון, קוצץ, חותך מערבל ומייחל לניצחון של הולנד. גם ארגנטינה בסדר, אתם יודעים מה? אפילו גרמניה, רק לא ברזיל. למה אני כה מתאנה לנבחרת של האומה החביבה הזאת, רק אלוהי הכדורגל יודע, אבל מאז שהייתי נער במונדיאל 1982 בספרד – ונבחרת ברזיל שברה את לבי, אני עוין אותה.

לא, לא טעיתם – זה עדיין בלוג על דיאטה ולא "חדשות הספורט", אבל מאחר שהבחנתי שככל שהמונדיאל הזה עולה שלב, אני מעלה עוד כמה גרמים מיותרים, פועל יוצא של צפייה במשחקים בפאבים תוך כדי סביאה ושביעה… החלטתי להעביר את ההכרעה, כמו שאומרים בכדורגל, למגרש הביתי שלי ולהזמין אורחים לשני משחקי חצאי-הגמר (הראשון ייערך הערב, ג', 23:00) והגמר.

לא תאמינו, אבל גם לשם כך גייסתי את דיאטה-קלאב, שכן אין זו חוכמה להזמין חברים הביתה ואז לפטם אותם (ואת עצמי) באוכל שכנראה היינו אוכלים בחוץ, נכון?

כך גלשתי לי לאתר כדי לדלות ממנו מתכונים שיאפשרו לנו לאכול כמו שצריך אל מול המסך, אבל גם לא להרגיש בסוף הערב כאילו בלענו את כדור-המשחק.

למרות האירוח הפורטוגזי, פתחתי דווקא במנה ישראלית להפליא: כדורי פלאפל אפויים בתנור ומטבל-טחינה. למה מטבל? כי כידוע לכם, הטחינה – למרות סגולותיה הבריאותיות הטובות – היא אחד המאכלים המשמינים שניתן למצוא על המדף בסופרמרקט. משום כך אני משתדל שלא להרבות בצריכה שלה בצורתה הגולמית (או כמנה בפני עצמה – שאז הטחינה חייבת להיות סמיכה ומרוכזת), אלא מכין אותה דלילה יחסית, שאת הדלילות אני לא משיג באמצעות מים אלא באמצעות הרבה לימון שהופך אותה למטבל חמצמץ ש"מקפיץ" כמעט כל מה שהוא בא איתו במגע. נוסף על כך, בארוחות חלביות (אני אישית לא ממש שומר, אבל די בשומר-כשרות אחד בין המוזמנים כדי לגרום לי להפריד בין חלב לבשר) אני מוהל בה לפחות גביע אחד של יוגורט 0% וקוצץ לתוכה נענע. לא תאמינו כמה טעים לטבול בתוצר הסופי כדורי פלאפל "מופחתי-קלוריות" שזה עתה יצאו מהתנור.

כדי להשלים את הפתיחים המזרחיים הכנתי גם גזר מרוקני פיקנטי וסלט מטבוחה – שאת המתכונים של שניהם, נוסף על הפלאפל, הורדתי מאתר "דיאטה קלאב" (המתכון למטבוחה – באדיבות אמא של טלי מקבוצת נווה מונוסון, כמתואר באתר).

לצד כל אלה אגיש פיתות רגילות (טוב, לא כולם צריכים לסבול בגלל שאני בדיאטה, אבל יהיו גם לחמים פחות מזיקים) וגם לבנה 5% עם מעט שמן זית והרבה זעתר (מי שרוצה לשדרג יכול לרסס את הפיתות בשמן זין, לבזוק מעט זעתר ולאפות במשך כמה דקות). אז נכון: לבנה שמנה טעימה יותר, כמוה גם טחינה איכותית סמיכה (עד שלא ניסיתם אל "אל-ארז" הנצרתית, לא טעמתם טחינה מימיכם) ואפילו הפלאפל, אללי, טעים יותר כשהוא מטוגן בשמן עמוק… אבל הי, לא באנו לדיאטה קלאב בשביל לאכול מאכלים שטוגנו בשמן עמוק!

לחצי הגמר השני, זה שיפגיש את הולנד עם ארגנטינה (ד', 23:00), אני מכין סלט טונה ברוטב אנשובי, סלט סלק, מאפה טונה ותרד, ופשטידת בצל (כל המתכונים באתר דיאטה-קלאב, הפשטידה באדיבות "המטבח של Danch"). את כל זה אגיש בלווי אנטיפסטי של ירקות קלויים (גם לזה יש מתכון באתר, אם כי גם בלעדיו קשה לפספס עם ירקות בתנור), שרגע לפני ההגשה אני מרסס אותם בתרסיס שמן-זית (לא הספריי שקונים בסופר, אלא משהו איכותי מעט יותר שרכשתי בספרד) ובתרסיס "חומץ חרז" (חומץ מדרום ספרד שמזכיר מעט בלסאמי מצומצם, רק פחות מתוק).

לגמר, ביום ראשון (22:00) אני משקיע מעט יותר ופותח עם סלט טונה באבוקדו, סלט עדשים וכרובית בשומשום (גם כאן כל המתכונים באתר דיאטה-קלאב) ובתקווה שיהיה זה מפגש בין מרכז אירופה לדרום אמריקה, שיחקתי בעיקריות גם על מזרח בצורת תבשיל דג בחומוס וירקות (לגבי דג בחומוס, יש מתכון נחמד מאוד של מיכל רביבו מירושלים באתר) וגם על צפון-מערב עם סלמון אפוי בשום ויין (יש באתר עוד לא מעט מתוכנים לסלמון אפוי, כמו מתכוני דגים בכלל). לקינוח כבר הקפאתי שני סוגים של סורבה מנגו ואננס, בהתאם לעונה, ובערב המשחק, שוב, בהתאם לעונה, אכין גם תאנים אפויות…

אני מקווה שכבר ברור לכם שהכדורגל הוא ממש לא האישיו, אלא היכולת שלי, בשלן עם מוניטין בקרב משפחה וחברים, לבלות את יום התראפיה השבועית שלי במטבח (עבור אחד זה דיג, עבור האחרת רכיבה על אופניים, עבורי – ובכן, אין דבר שמרגיע אותי יותר מיום עבודה ארוך במטבח) ולצאת משם עם מנות שמצד אחד יגרמו לכולם לרייר ומצד שני, לא יחרבו (לי לפחות) עבודה מאומצת שנצברה בשקדנות לאורך כל השבוע. אם "פרויקט הגמר" שלי יצליח, אני אתחיל להרחיב את היריעה גם לארוחות משפחתיות בערבי שבת, הרי גם הילדים שלי, ללא בעיית עודף-משקל, לא צריכים את כל הכבד, המתוק והמטוגן!

בין לבין, למדתי שהאתר של דיאטה-קלאב יכול לספק לי לא מעט מתכונים, שגם אם לא אעתיק כלשונם (אני שונא לבשל מול מתכון שאינו מותיר מרווח לפרשנות אישית), יוכלו וודאי לספק לי השראה למנות קלילות ובריאות – מרמת הסלטים, דרל המאפים והמנות העיקריות – ועד לקינוחים של ממש.

אז הפ הפ הולנד, ואמוס ארגנטינה ויאללה גבר – למטבח!.