איזה כיף לי – כל השבוע האחרון התעסקתי במדידת בגדים. ירדתי בערך 5 ק"ג, שזה (כך אומרת המנחה) מידה אחת שלמה בבגדים.לפני שבועיים כבר הרגשתי שינוי משמעותי באיזור המותניים, או במילים פשוטות יותר: המכנסיים התחילו ליפול לי. ניסיתי להוסיף חגורה, ואכן המכנסיים לא נופלות – אבל נראות רע, כמו אוהל מנופח … עליתי על סולם, והורדתי מהארון הכי עליון את הקופסות עליהן כתבתי (לפני שנים רבות !!!) : "בגדים לקיץ, כרגע קטן עלי". מדדתי ושמחתי לגלות שחלק מהבגדים (מכנסיים, חולצות, שמלות) כבר מתאימים לי, וחלק יתאימו בעוד קילו או שניים. איזו שמחה !!! כמה טוב ששמרתי את הבגדים האלו !!! ברור שזה לא כמו לקנות חדש, אבל יש בזה כמה יתרונות: קודם כל, זה מאוד זול… למעשה, בחינם. שנית, אלו בגדים שאני אוהבת – בחרתי אותם בעצמי, ושלישית – יש לי תחושת הישג עצומה, שהצלחתי לחזור אל הבגדים האלו !!! ואחרון חביב – המדידות עשו לי חשק לרדת עוד, להצליח להיכנס בנוחות אל הבגדים הבאים שמחכים לי בארון העליון.
בנוסף, החלטתי לצ'פר את עצמי וקניתי כמה בגדים אצל המעצבת החביבה עלי – בכל זאת, מגיע לי גם בגדים ממש חדשים ומאוד מעודכנים ! הקפדתי לקנות חולצות הדוקות שיתאימו לי גם כשאוריד עוד כמה קילוגרמים, ומכנסיים שיהיה אפשר להצר מעט …
ועכשיו, הנה הדילמה: למסור או לשמור את הבגדים הגדולים מידי ? מצד אחד, אני שונאת את האוהלים האלו. רע לי אפילו לחשוב עליהם. מצד שני, אני מתכננת (אולי, לא בטוח) עוד הריון בעתיד, ואז בוודאי אעלה משהו במשקל… אולי למדתי את הלקח ? אולי הפעם אתחיל את ההריוןממשקל שפוי, ואעלה במשקל בצורה מתונה ? ואם לא אצליח לשמור ? ואם אגיע שוב למידה הזאת ? הרי אני כל כך סובלת מקניית בגדים כשאני שמנה. המדידה עושה לי רע ! אם חלילה אגיע שוב למידה הזו, עדיף שיהיו לי את הבגדים האלו, ולא אצטרך לקנות חדשים.
מה אני משדרת לעצמי עם המחשבות האלו ? מה מסתתר מאחוריהן ? חוסר ביטחון ביכולת שלי להמשיך לרדת במשקל, הססנות, חוסר אמונה בעצמי ! אני חייבת לקבל את העובדה שהחלטתי – החלטה סופית חזקה ומוחלטת – שאני יורדת במשקל, עכשיו, וברצף. אני חייבת להאמין בעצמי, אחרת התהליך ייעצר ולא ארד כמו שאני רוצה. לפיכך, חלק חשוב מהתהליך שלי הוא למסור עכשיו את כל הבגדים שגדולים עלי, ולהחליט שאני לא חוזרת לשם אף פעם ! הרי אם אני משאירה את הבגדים האלו בארון, אני בעצם משאירה לעצמי פתח – אופציה לעתיד – להשמין !
זהו, מסרתי.
שבת שלום,
אולה
2 תגובות
למסור,בטח למסור!
הבגדים האלה הם נחלת העבר,שייכים לתקופת ההשמנה אין לך צורך בהם יותר.
אני ממליצה לך בחום למסור (ואפילו לזרוק) כל דבר שיכול להזכיר לך ולגרור אותך לזכרונות מיותרים.
אם תחליטי להרות תקני לך משהו יותר אופנתי ועדכני כיאה לאשה במשקל תקין שעולה לצורך ירידה..
בהצלחה!
הי רוית !
תודה על התמיכה. מסרתי את הבגדים ההם, ובינתיים מצאתי היום עוד זוג מכנסיים שגדולים עלי … אצבור עוד ואמסור גם אותם. מסיבות "ירוקות" אני מעדיפה לא לזרוק לפח (ולמלא את המזבלה) אלא למסור לויצ"ו, או למחלקת הרווחה בעירייה. הם כבר מעבירים הלאה את הבגדים – שכולם במצב טוב, אפילו מצויין.