"אני יודעת הכל על דיאטות", הכריזה אחת המשתתפות החדשות אתמול בקבוצה. ובתור אחת שיודעת, קשה היה מאוד לעזור לה. כי גם כשנשאלה "כמה גבינה מרחת", התשובה האסרטיבית הייתה "מרחתי קצת, לא מזה אני לא יורדת!". המנחה אמרה שהיא לא יודעת מה זה "קצת". קצת זה בעיני המתבונן, וזהו דבר יחסי.

אם מדברים על קצת, אני באמת חושב שקצת צניעות לא תזיק לנו. לדעתי, ענווה היא תכונה שקשה ליישם, כי היא דורשת להיפתח בפני תפיסות אחרות, לפתוח את התודעה שלנו בפני רעיונות חדשים, בלי בקורת ובלי התנגדות. הרבה פעמים יש לנו (ובמיוחד לחדשים בינינו) התנגדות לאכול מנה מותרת ("לי אין צורך במנה מותרת, אני אוכלת משהו קטן אולי פרוסת עוגה בסוף שבוע"). זוהי דוגמא מצוינת לחוסר ענווה כלפי התוכנית. כי המהות של המנה המותרת היא לתרגל את הערכים "התארגנות" ו"תכנון" שהם לב ליבה של התוכנית, וכמו כן לחנך את עצמנו לעמוד בגבולות, לעמוד בהגדרה השבועית של המנה המותרת, וכן מהותה של המנה המותרת היא לחנך את עצמנו לדחות סיפוקים. לכן כאשר אומרים "אני לא צריכה מנה מותרת", לא עושים תוכנית.

אילו היינו יודעים מה לעשות באמת, היינו כנראה מגיעים לתוצאות, ואם אנחנו לא מגיעים לתוצאות, המשמעות היא שאנחנו לא יודעים מה באמת לעשות. כל עוד אין ידע כזה, אין שינוי. ושימו לב, כדי לעשות שינוי בגוף שלנו, צריך קודם כל לעשות שינוי בתודעה שלנו. כלומר כדי להיפטר מהשומן הגופני שלנו, אנחנו קודם כל צריכים להיפטר מהשומן התודעתי שלנו, מכיוון שהשומן התודעתי חוסם את הצניעות והענווה שלנו להיפתח בפני התוכנית של דיאטהקלאב.

וכן, זה מתעתע: לכאורה התוכנית פשוטה. אין בה שום דבר מהפכני ו"מרעיש". אין בה הוקוס פוקוס, אין בה נוסחאות מהירות. "הרעיונות" של התוכנית הם עקרונות לתהליך עבודה פשוט המחנך אותנו בכל יום מחדש לאכול ולפעול נכון, כדי שנגיע בתבונה לתוצאות ולאורך זמן. לכן המסקנה היא שצריך להיפתח בפני התוכנית, להתמסר לה, לעשותה "ככתוב", בלי ביקורת, בלי התנגדות, גם אם אנחנו חושבים אחרת, ואז הקסם יפעל.

אז איך נפטרים מהשומן התודעתי?
כמו שגרגיר אבק נופל אל אדמה, כך עלינו לעשות את כל הדרך פנימה. ברגע שגרגיר האבק נוגע באדמה, הוא כבר איננו גרגיר אבק, הוא האדמה כולה. כלומר עלינו להיטמע בתוך הפשטות הנקייה של התוכנית, ללא הדקורציה של "הידע" שאנחנו מביאים איתנו מהתקופה שלפני שהתחלנו את התוכנית.

בעברית המילה "שינוי" מכילה בתוכה את רעיון השינון, החזרה המתמדת על הפעולות הפשוטות שיש לעשות, לתרגל שוב ושוב, לשנן. לשנן את התוכנית ככתוב יום אחר יום, שנה אחר שנה.