ימים נוראים
הימים הנוראים של היהודים, בין כסה לעשור, עשרת ימי תשובה – וכל אחד עם ההגדרה החביבה עליו, עלולים להיות באותה המידה הימים הנוראים של כל מי שמנסה להילחם במשקלו העודף.
באופן מוזר, לא מדובר רק בסעודת החג: נכון שהיא עתירת קלוריות – מהתפוח-בדבש שבתחילתה ועד לעוגת-הדבש שבסופה, דרך כל מנות הבשר, הסלטים, הפשטידות, הדגים וה"תוספות"… אבל למרות זאת, כבר למדתי כי "הפוך על הפוך" – דווקא מהפיתוי הזה קל יחסית להישמר. פשוט משננים היטב בטרם הארוחה מה מותר ומה אסור, מתמקדים באיזו מנת דג או בשר לא שמנה, בתוספות שהן סלטים "רזים" יחסית – ובטעימה בלבד מהקינוח בסוף – ונהנים מיד מההרגשה המתגמלת שבצליחה חלקה של משימה קשה. הייתי אומר שמדובר ב"פיס אוף קייק", אבל בדיוק מזה הרי נשמרנו…
הבעיה מתחילה למחרת, בפרט בחודשי חגים שבהם נדמה כי כולם שורשרו להם לחופשה ארוכה אחת, מלאה בגשרים. פתאום השגרה מופרת, פתאום לא ברור איפה ומתי אוכלים את הארוחה הבאה. פתאום קל לשכוח מהן שעות הפעילות של חדר-הכושר, פתאום יש ימים קצת משעממים שבהם המטבח קורא לך… כך קורה שגם מי שצלחו את ארוחת החג של ערב ראש השנה, נופלים שדודים ביום המחרת או בזה שלאחריו או ב"גשר" שמגיע אחריהם, מי באכילה פרועה ומי בסתם רשלנות, מי בוויתור על אימון ומי בלגימה של משקאות אלכוהוליים – הו, מה רבות הדרכים ללכת לאיבוד בחודש הארוך הזה…
מי שמצפה לפתרון קסם עלול להתאכזב: אין כאלה.
הדבר הכי יעיל שבכל זאת הצלחתי למצוא הוא רישום. נכון שניהול יומן-ארוחות יפה גם לימים שכתיקונם, אבל דווקא מי שלא מצליח לנהל אותו ביום-יום, עם הלחץ של העבודה למשל, יכול לדרוש מעצמו לנהל אותו במשך שלושה וחצי שבועות שרובם חופשות. פשוט הקפידו על פנקס ועט קרובים (אל תתפתו לרשום בנייד, מדובר ברשימה שהכי קל להפסיק) ורשמו כל דבר שנכנס לפיכם: מארוחה-ארוחה, דרך פרי או איזה נשנוש קטן עם הקפה… מפרוסת-לחם ועד לכוס מים (האחרונה היא אולי חסרת-קלוריות, אבל בימים שבהם מתקרר בחוץ והמזגן עוד פועל מבית, אפשר בקלות להתדרדר למצב של חסר בנוזלים). אני יודע שלפעמים זה מביך, גם מול בני-הבית – ובוודאי מול קרובי משפחה רחוקים יותר או עמיתים לעבודה, אבל עדיין – מדובר כמעט באמצעי היחיד שיכול לסייע בימים שבהם גם אם כוח רצוננו איתן, הרי שכמעט כל דבר מסביב מתרופף…
זכרו שמי שמגיע ליום שאחרי החגים כשהצליח לרזות (או לפחות לא להשמין) במהלכם, יש סיכוי רב יותר שתהיה לו זנה טובה באמת…
שתהיה לכולנו שנה דלה בקלוריות ועשירה בחוויות!