השבוע החזקתי חזק, בחיי. נצמדתי לתוכנית כמו ניילון של מיקרוגל, התמדתי בחדר הכושר כאילו אני מתכונן לאולימפיאדת החורף, אך לצערי עדיין איני יכול לדווח על התקדמות בחזית המאבק במשקל העודף. לשמחתי אין זאת משום שכשלתי חלילה בשקילה נוספת (כזכור לכם בפעם הקודמת העליתי שבע מאוד גרם…), נהפוך הוא, לדעתי הצלחתי אפילו להפחית ממשקלי, אך בעודי מתכונן לערב בחברת חבריי לקבוצה, תפס אותי הטלפון שהקפיץ אותי לברצלונה…
זהו לי הביקור העשירי בערך בבירת קטאלוניה, ועלי לציין בצער כי למרות שבעבר הייתה זו אחת הערים החביבות עלי באירופה, הרי שבשנים האחרונות אני נוטה יותר לכיוון של מדריד: יפה, תוססת (בעיקר בלילה) והחשוב מכל – טעימה יותר מברצלונה. הסיבה שבגינה הוזמנתי לברצלונה היא ארוחה של "אסטראה-דאם", יצרנית בירה מקומית שחוגגת, מכל המקומות בעולם, דווקא במסעדת "רוקה" שבג'ירונה היפה. מסעדת רוקה מנוהלת על ידי שלושה אחים לבית רוקה, ולא זו בלבד שהיא מעוטרת בשלושה כוכבי מישלן, אלא אף שהיא נבחרה על ידי כמה מהארגונים החשובים בתחום למסעדה הטובה ביותר בקטגוריה המעולה הזאת…
מה צריך לעשות מישהו במצבי שאמון על דיאטה ומנסה להיצמד לתוכנית של דיאטה-קלאב כשהוא מוזמן לאירוע שכזה? (ועוד בחסות יצרן בירה, מה שאומר שמיים לא ישתו כאן!).
האם להכריז על היומיים הללו כ"מנה מותרת" ולהחליט שיש חוויות של פעם בחיים שאפשר לחוות עד תומן, כשאחר-כך יש לנו את כל החיים בכדי לחזור למוטב? או שמא מוטב לנסות ולשמור על הפה גם ליד אחד השולחנות במסעדה הטובה בעולם?
הנה ההחלטה שלי שנשלחת אליכם מברצלונה כשאני כבר אחרי חצי יום של ביקור במבשל הבירה, כולל שתי ארוחות חגיגיות שהן רק הקדמה לארוחה של מחר… אז ככה: קודם כל אני מנסה להימנע מפחמימות ומטוגנים. במקביל אני "טוחן" (כבר הספקתי להתאמן פעם אחת – ומחר קבעתי לי עוד אימון) את סניף ה"הולמס פלייס" שאורחי המלון שלי רשאים להשתמש בשירותיו. שלישית אני מתנחם בידיעה שלמרות הכוכבים והציונים המעולים – לרוב ארוחות במסעדות שכאלה אינן הארוחות שמהן משמינים… ועם כל הבלבול הזה, אני עונב כרגע את העניבה, לובש את הז'אקט שתמיד גורם לי להרגיש קצת לא בנוח (תמיד העדפתי ג'ינס וטריקו) ובתיאבון גדול, גם אם בלב חושש, יוצא לי לכיוון ההסעה שאמורה להביא אותי ל"רוקה".
האם התוכנית האלטרנטיבית שרקחתי הצליחה, או האם נדונתי לעמוד שוב בבושת פנים על כף המאזניים?
אני צועד החוצה מהמלון לברצלונה השמשית אך הקרירה – ומבטיח לשמור לכם את כל התשובות לשאלות כבדות-המשקל (תרתי משמע) לטור של השבוע הבא…
תגובה אחת
ניר.
כל הכבוד , אין ספק שהכתיבה משחררת .
כן גם מהקילוגרמים העודפים.
תודה על התוכן המדהים שאתה מייצר עבורנו .